מוּשִיָה  (muchija, muchia)

אחוזה חקלאית גדולה.

בכרוניקה מציין יחידת קרקע רחבה בלתי מחולקת, הכוללת לעיתים כפר שלם או מתחם חקלאי, הנתון בבעלות בעל אדמות פרטי, ועליה יושבים כפריים או אריסים המשלמים תשלומים קבועים . המונח קרוב מבחינה לשונית ל־mushā  הערבי, אך בהקשר הבלקני אינו מציין בעלות קולקטיבית מלאה, אלא אחוזה פרטית עם חזקה קולקטיבית של היושבים. בכרוניקה מופיע לעיתים כמקביל ל־בָּשטינָה, ומתאר מבנה קרקע אופייני למרחב העות'מאני בלקני.