📖 מילון מושגים
המילון כולל מושגים אשר יש להם משמעות היסטורית, תרבותית, חברתית או טקסית־יהודית מסורתית שאינה מובנת מאליה לקורא בן זמננו, או כאשר משמעותו בכרוניקה שונה מן המובן הרגיל של המילה. לעיתים מדובר גם במונחים עות'מאניים, בלדינו, טורקיים, יווניים או מסחריים, החוזרים לאורך הכרוניקה ונושאים משמעות ייחודית בעולם החיים המתואר בה.
📖 מילון מושגים
אָבָּג'י (abadji)
חייט; חייט או סוחר בבגדים ובדים עשויים צמר בלקני גס.
בכרוניקה משמש המושג הן במשמעות חייט והן כסוחר או בעל חנות לבדי צמר גסים – אָבָּה .
אַג'וּאָן (adjuan, adjoan)
סגן, עוזר.
במקור מן הצרפתית ,adjoint –בכרוניקה מציין עוזר למנהל, סגן מנהל.
אָגָא (aga)
אדון; מנהיג; בעל שררה.
תואר עות'מאני המציין בעל מעמד וכוח: אדון, מנהיג או בעל שררה, ולעיתים גם בעל קרקעות ובעל זכויות גביית מס במסגרת הסדרים פיאודליים. בכרוניקה משמש התואר בצורות שונות – לעיתים כתואר רשמי או מעמדי, ולעיתים ככינוי כבוד לטורקים בעלי השפעה, ולעיתים אין הבחנה ברורה בין המשמעויות.
אוֹקָה, אוקות (oka)
אָז'יוֹ, אָז'יוֹס (ajo, ajio)
מונח פיננסי: הפרש שער, עמלה או פרמיה.
בכרוניקה משמש בעיקר לציון עמלת חליפין או עמלת הסבה.
אידָרֶה (idare)
מינהל, אדמיניסטרציה, ניהול; בטורקית גם תפעול.
בכרוניקה משמש המושג גם במשמעות מינהלת ותפעול של מערכי אספקה, לרבות לממשלה ולצבא.
אַיירָן (airan, ajerano, aeran, ajeran)
משקה חלב: איירן (יוגורט מדולל ומומלח) או חובצה (חלב חמאה).
בכרוניקה מכנה המחבר את המשקה בשם איירן, אך מן התיאורים עולה כי בפועל מדובר לעיתים בחובצה – הנוזל הנותר לאחר חיבוץ חמאה. נראה כי בתקופה זו שימש השם “איירן” גם לציון משקה זה.
אֵינָה (ejna, echna)
שם קיבוצי: מטבעות כסף.
בכרוניקה משמש המושג כשם כללי למטבעות כסף, כנראה בשל הברק שלהם, המשקף את דמות המתבונן. ייתכן קשר לטורקית) ayna מראָה(.
איסטילָנֵס, איסטֵלָנֵס (istilans, istelans)
עסקת אופציה.
מונח פיננסי היסטורי (Stellage) המתאר עסקה המקנה זכות – אך לא חובה – לקנות או למכור נכס במחיר קבוע מראש במועד עתידי, תוך הפקת רווח מתנודות בשער. בכרוניקה מתוארת גרסה ייחודית של עסקה זו באג"ח עות'מאניות (קונסוליטים), שבה רכישת האופציה לוותה בקבלת תכשיט פיזי; ההפרש בין המחיר ששולם לבין ערכו הנמוך של התכשיט שימש למעשה כפרמיה עבור הזכות להרוויח מהפרשי השער. עסקה זו דומה במבנהּ לעסקאות Straddle מודרניות, שבהן הרווח נובע מתנודות חדות במחיר הנכס, ללא תלות בכיוון השינוי.
איצ'וֹרייָס, איצ'וֹרייָה (Itchorijas, itchurijas, itchoriya)
תרופה; אמצעי טיפול עממיים: תרופות, סגולות ושיקויים.
הביטוי “לעשות איצ'ורייס” מציין נקיטת טיפולים או שימוש באמצעים שונים לשם ריפוי או השגת תוצאה רצויה, בכרוניקה בעיקר בהקשרים של פריון, לידה וריפוי. בכרוניקה משמש המונח הן לטיפול בבני אדם והן בעדרי בקר וצאן. במקרים מסוימים מציין גם טיפול רפואי רגיל הניתן על ידי רופא.
אישלֶמֶה (ichleme)
עבודת יד; רקמה.
בכרוניקה מציין סוג רקמה על גבי בגד נשי, עשויה מלאכת מחשבת ובהזמנה. המונח קשור גם לעבודה הנעשית מחומרים שמספק הלקוח.
אָמֵלֶה (amele)
עובד; פועל.
בכרוניקה משמש המושג כשם קיבוצי לעובדים מומחים בענף ייצור הברזל, שפעלו כקבלנים עצמאיים מול הבעלים. בכלל זה נפחים, עובדי כבשנים, יצרני פחמי עץ וכורי עפרות ברזל. הם קיבלו תשלום מראש תוך התחייבות לאספקה ולעבודה בלעדית.
אַנטֵרי (anteri, enteri)
גלימת גבר ואישה; חלוק או מעיל קל.
לבוש הנלבש מתחת למעיל עליון, ולעיתים פתוח מלפנים. אצל נשים עשוי להיות מעוטר ונלבש מתחת לפֵרֵגֶ'ה.
אַסְפְּרוֹ, אַסְפְּרוֹס (aspro)
פרוטה; מטבע קטן, כונה לעיתים "לבן".
יחידת המטבע הקטנה באימפריה העות'מאנית, הידועה גם בשם אקצ'ה. שלושה אספרים הם פארה, וארבעים פארה הם גרוש.
אַעיָאן (ajan)
מושל מחוז; מנכבדי מחוז; מבעלי שררה מקומיים.
באימפריה העות'מאנית מציין המונח משפחות אליטה בפרובינציות, שלהן הוענקו סמכויות מנהליות וכלכליות, ובכלל זה גביית מיסים, בתמורה להעברת הכנסות לשלטון המרכזי.
אָפוֹ (afo)
שאריות מתכות יקרות הניתנות להתכה.
בכרוניקה מציין תערובת מותכת של מתכות יקרות, הנוצרת משרפת בגדים מפוארים משומשים המכילים מתכות כאלה, ונמכרת לצורפים או למטבעות לצורך מִחזור.
אַרשין (archin)
מידת אורך עות'מאנית, בקירוב אמה.
אורכה נע בדרך כלל בין כ־68 ל־76 ס"מ, בהתאם לשימוש. בכרוניקה מצוין כי ארשין של נגרים עשוי להגיע לכ־90 ס"מ.
אָשוּגָר (achugar, achogar, achukar)
נדוניה; מערכת לבוש לכלה.
בכרוניקה מציין נדוניה בעין הכוללת מצעים, כיסויים, בדים ובגדים, המוערכת לאחר מכן על ידי מעריך מיוחד, ולצדה ניתנת תמיד גם נדוניה במזומן – קוֹנטָדוֹ – המשלימה אותה.
אֶשקוּרטָה (echkurta)
בגד עליון קצר, לעיתים מרופד בפרווה.
אפודה או מעיל קצר, עם או בלי שרוולים, לעיתים מעוטר ברקמה, המשמש כבגד עליון קל.
בָּאידָר (bajdar)
שוקל רשמי; זכות שקילה בשוק.
בכרוניקה מציין הן את האדם הממונה על שקילת הסחורות והן את הזיכיון לבצע שקילה בשוק, בתמורה לתשלום קבוע לכל יחידת משקל.
בּוֹגדָאי, בּוֹידָאי (bogdai, boidai)
חיטה.
מן הבולגרית והטורקית. בכרוניקה משמש המושג לציון חיטה, ולעיתים בהקשר של סוג משובח או מובחר.
בּוּליסָה, בּוּליסוּ, בּוּליסוּצָ'ה, בּוּ' (bulisa, bulisu)
גברת; מטרונית; אישה נכבדה; רעיה.
בכרוניקה משמש גם כשם פרטי או ככינוי כבוד הבא לפני שמה של אישה. ובתרגום נשמר בדרך כלל הקיצור בּוּ', כפי שהוא מופיע במקור.
בּוֹנֵטָה (boneta)
מצנפת רבנים; מצנפת; כובע מסורתי.
כובעו של הגבר היהודי באימפריה העות'מאנית עד המאה ה־19, ולאחר מכן כובעו של חכם. צורתו גלילית מתרחבת, וסביב בסיסו כרוך צניף.
בֵּזיסטֵן (bezesten, bezisten)
שוק מקורה.
בכרוניקה מתייחס בדרך כלל לשוק המקורה של סופיה, ולעיתים גם לחנות או לקבוצת חנויות בתוך השוק.
בָּזיריאן (bazirjan, bazirgjan)
סוחר; סוחר יהודי; יהודי מכובד
בכרוניקה מציין סוחר יהודי הפועל בחסות השליט הטורקי, ומספק לו שירותי מסחר, חלפנות והלוואות.
בָּזיריאן בָּאשי (bazirjan bachi)
בֵּיי, ברבים בֵּיים (bei, beg)
תואר אצולה עות'מאני; תואר כבוד, אדון, ג'ֶנטֶלמֶן, נכבד.
בכרוניקה מופיע לרוב ברבים לציון נכבדי העיר הטורקים. יש להבחין בינם לבין הפאשות, שהם שכבת השלטון המצומצמת והבכירה יותר.
בֵּייליק (beglik, beilik)
זכויות שלטון של בעל שררה; במקור גם תחום שלטונו או סמכויותיו.
בכרוניקה משמש המושג באופן עקבי לציון מס או זיכיון לגביית מס. היקף המס משתנה לפי תנאי המקום: באזורים של גידול צאן בלבד – מס על הצאן; ובאזורים שבהם קיימים גם דיג או גידול טבק – כולל המס גם תחומים אלה.
בִּיניש (binich, benich)
גלימה רחבת שוליים שלבשו רבנים רמי מעלה ודיינים.
מעיל גדול ורחב, לרוב בצבע כהה, שלבשו נכבדים בעיקר מאנשי הדת, בקרב יהודים – הרבנים.
בּירלַנט (birlante, berlante)
יהלום מלוטש; אבן יקרה בעלת ברק.
בכרוניקה מופיע לעיתים בצמידות למונח ,דיאמנטה, ומציין, לפי נחמה, יהלום מלוטש מכל פניו, בניגוד ליהלום המלוטש רק בחלק מפאותיו.
בישליק (bechlik)
מטבע כסף בערך של חמישה גרוש.
מטבע עות'מאני מן המאה ה־19. בכרוניקה משמש לעיתים גם במשמעות של כסף מזומן.
בְּלַנקֶרִיָה (blankerija)
כלי מיטה; לבנים; פריטי נדוניה.
מכלול של כלי לבן, בעיקר מצעים ולבנים, כחלק מן הנדוניה.
בָּלקָן, ברבים בלקנים (balkan)
הר; אזור הררי, משק הררי.
בכרוניקה ובבולגרית של התקופה מציין יחידת משק הררית בעלת ערך כלכלי, הכוללת שטחי מרעה לעדרים ושטחי יער להפקת פחם עץ, ולעיתים שילוב של השניים.
בְּסִימָן טוֹב (besimantov, besiman tov)
ברכה הנאמרת בשמחות, בעיקר לחתונה או ללידת בן.
בכרוניקה משמש הביטוי גם במשמעות מושאלת: אמירה הדדית המסמלת סגירת הסכם, ולעיתים שקולה ללחיצת יד או לתקיעת כף, הן בעניינים חברתיים, הן בשידוכים והן בעסקאות מסחריות.
בָּסְמָה (basma)
בד כותנה פשוט, לרוב מודפס.
משמש לבגדים פשוטים, בגדי ילדים, וילונות וכדומה. בכרוניקה מציין אריג יומיומי, ולעיתים גם חומר המשמש לציפוי או לעיטוף.
בְּרוֹזלָדוֹס (brozlados)
עיטורי טקסטיל חגיגיים.
בכרוניקה מציין רקמות ועיטורים, לעיתים מחוטי זהב וכסף, המשמשים לקישוט חופה, מיטת יולדת ואשוגר, וכן מפות ויריעות. בניגוד להגדרה המילונית, אין מדובר בתיאורים בחרוזי זכוכית.
בָּשטינָה (bachtina)
ירושה; נכס תורשתי.
בכרוניקה מציין אחוזה חקלאית גדולה או יחידת קרקע בבעלות פרטית, שעליה יושבים כפריים המעבדים את הקרקע. הכפריים משלמים לבעלים דמי חכירה או חלק מן היבול, ומחזיקים בקרקע בפועל אך אינם בעליה מבחינה משפטית. במקרים רבים בעל הקרקע הוא או היה במקור פיאודל טורקי, אשר רכש את הקרקע מכוח שלטונו או קיבל אותה מן השלטון המרכזי. המונח מקביל לעיתים למושג “מוּשיָה”, אם כי אין זהות מלאה ביניהם.
ג'וּבֶּה (djube, djubelik, tchube)
גלימה; מעיל עליון לגברים ולנשים
בגד הנלבש מעל האנטֵרי, עשוי אריגי צמר ולעיתים מרופד בפרווה לחורף, או מאריגים קלים יותר לקיץ. טיבו ורמת עיטורו הפכו אותו למסמן מעמד מובהק.
ג'ינֵט אֶנְשָרוֹפָּדוֹ (djinet encharopado)
מילולית: “גן עדן מצופה סירופ”.
בכרוניקה מציין מאפה או ממתק, לרוב בצק מטוגן או אפוי הטבול בסירופ, בדומה ללביבה או פשטידה מתוקה המוגשת באירועים או בארוחות.
גֵ'נֵט, ג'ינֵט (djenet, djinet)
גן עדן.
בכרוניקה משמש גם כשם כללי למיני מתיקה המוגשים באירועי שמחה, ובכללם לביבות מבצק קמח וביצים, עוגות או ממתקים.
גַאיטָנֶס (gaitan)
סרט קישוט; שרוך קלוע, פתיל, חבל דק.
במרחב העות'מאני־בלקני מציין שרוך או פס קלוע מצמר המשמש לקישוט בגדים ולחיזוק תפרים.
גרוש (groch)
מטבע; מטבע בעל ערך קטן.
יחידת מטבע בסיסית באימפריה העות'מאנית. גרוש אחד שווה ארבעים פארה, וכל פארה שווה שלושה אספרו. ערכו השתנה לאורך התקופה והלך ופחת.
גרַנדֵזָה (grandeza)
גדולה; גאווה, יהירות; אצילות.
בכרוניקה ובתרבות היהודית־ספרדית מציין המושג לא רק תכונה אישית אלא תפיסה חברתית רחבה של “גדולה ספרדית”: סגנון חיים והתנהגות המאופיינים ביוקרה, נדיבות, שמירה על תדמית ציבורית, יחס מכובד לזולת וכבוד הדדי. מעבר למשמעות של גדולה או גאווה, מציין המושג בתרבות היהודית־ספרדית סגנון חיים והתנהגות המאופיינים בכבוד, אצילות ונדיבות ביחסים בין אדם לחברו.
גְרָנוֹ, ברבים גְרָנוֹס (grano)
גרעין; גרגר; יחידת משקל קטנה.
בכרוניקה משמש בעיקר במשמעות של יחידת משקל זעירה, ולעיתים גם במשמעות של מטבע קטן.
דָאוֶוט (daavet)
הזמנה; משתה; מסיבה; שיחה.
בכרוניקה מציין אירוח יזום, לעיתים רשמי, הכולל מפגש וסעודה.
דוּלסֶה דה נָרָנגָ'ה (dulse de narandja)
קליפות תפוז או חושחש מסוכרות; ריבה מקליפות הדרים.
מאכל מתוק אופייני העשוי מקליפות תפוז מר (חושחש), מבושלות ומסוכרות, ולעיתים משמש כריבה או קונפיטורה – מנה יוקרתית הנשלחת כשי ליולדת או מוגשת בטקסים משפחתיים.
דוּלסֶה, ברבים דוּלסֵיס (dulse)
ריבה; קונפיטורה; פרי מסוכר.
מיני מתיקה – ריבות, פירות מסוכרים, מרקחות ולעיתים גם מאפים מתוקים. בכרוניקה מציין מכלול של מאכלים מתוקים המוגשים לאורחים, לעיתים מיד עם בואם, וכן באירועים משפחתיים. להגשה זו יש גם ממד טקסי של הכנסת אורחים וכבוד, והיא מהווה פתיחה מקובלת למפגש חברתי או לשמחה משפחתית. לעיתים כולל המושג גם מגוון רחב יותר של מאכלים מתוקים, כגון עוגות, מרציפנים ותבשילים מתוקים.
דוּלסוּרָה, ברבים דוּלסוּרָס (dulsura)
ריבה; מרקחת; דברי מתיקה; מתיקות.
בכרוניקה משמש המונח במשמעות רחבה לכלל המאכלים המתוקים, לרבות עוגות, מאפים ותבשילים.
דוּלסוּרָס ודֶזָיוּנוֹס (dulsuras i dezajunos)
מתוקים ומנות אוכל.
הצירוף כולל שני מרכיבים: דוּלסוּרָס – דברי מתיקה, כפי שהוגדרו לעיל;
דֶזָיוּנוֹס – מנות אוכל שאינן מתוקות, אף שמקור המילה הוא “ארוחה” או “ארוחת בוקר”. בכרוניקה מציין המונח מכלול של סעודה חגיגית, הכוללת את שני סוגי המאכלים, ומוגשת באירועי שמחה ובמפגשים קהילתיים.
דוּקָט (dukado)
מטבע זהב; כינוי למטבע זהב ישן
מטבע שמקורו בוונציה במאה ה־13, ובהמשך הוטבע במדינות רבות באירופה. שימש לאורך זמן כמטבע עובר לסוחר, ולעיתים כשם כללי למטבעות זהב. בכרוניקה מציין גם מטבעות זהב המשובצים בתכשיטים ומשמשים לקישוט הבגד.
דֵזָיוּנוֹ, ברבים דֵזָיוּנוֹס (dezajuno)
ארוחה; ארוחת בוקר.
בכרוניקה, ברבים, מציין מנות אוכל שאינן מתוקות – כגון מאפים, פשטידות, חמוצים ומתאבנים – ולעיתים חלק ממכלול סעודה לצד דברי מתיקה. בהקשרים של שמחות משמש המונח גם לציון כיבוד המוגש במסגרת סעודת קהילה.
דישָרי אַבְלי, חצר חיצונית (dichari avli)
חצר חיצונית; חצר קדמית.
במתחם מגורים עות'מאני מציין אזור פתוח לקבלת אורחים, ספקים ונותני שירותים, המופרד מן החצר הפנימית ואינו כפוף לאיסור ראיית הנשים (חָרֶם). לרוב נכללים בו מבני עזר, מגורי צוות ולעיתים גם הסֶלָמְלִיק – אגף הגברים ובו חדרי אורחים, חדר קפה ומשרדי בעל הבית. בכרוניקה מהווה חלק מן החלוקה המשולשת של המתחם: החצר החיצונית, בית המגורים, והחצר הפנימית־האחורית – שהיא המרחב המשפחתי המוגן.
דֵמיקָטוֹן (demikaton)
בד כותנה צפוף.
אריג כותנה בסגנון סאטן כפול, צפוף ואיכותי, שהיה נפוץ במאה ה־19. שימש לתפירת בגדי נשים או מצעים, לעיתים כחלק מרכיבי נדוניה.
דֵקָאר (dekar)
יחידת שטח.
מידת שטח עות'מאנית, המקבילה לדונם – 1,000 מ"ר.
דְרָמָה, ברבים דְרָמוֹת (dram, drama)
מידת משקל קטנה; מטבע יווני.
יחידת משקל עות'מאנית, הידועה גם כדירְהֶם או דרכמה, שערכה כ־3.2 גרם. בכרוניקה משמשת לעיתים גם לציון מטבע פחות ערך או כמות זעירה.
הַאיָיט (ajat)
מרפסת; חלל פתוח למחצה בבית; פינת ישיבה מול חלון מפרץ
בכרוניקה מציין אזור ישיבה בבית, לעיתים חלק מן הסלון ולעיתים חלל נפרד הפונה כלפי חוץ. משמש מקום ישיבה וקבלת אורחים קרובים, ולעיתים נושא משמעות של “פנים הבית” בהקשר החברתי.
הָאנוּם, הָאנוּמֵס (hanum, hanim)
גברת; כינוי חיבה לאישה או לנערה.
בכרוניקה, בעיקר בצורת הרבים, משמש ככינוי כללי לנשות הנכבדים הטורקים – הגבירות הטורקיות.
הַאסֶה (hase)
אריג כותנה.
בד כותנה, לרוב לבן וללא דגם.
הָדים אָעָ'אסי (hadum agasi)
סריס בכיר; אדון הסריסים.
תואר עות'מאני לבעל תפקיד בכיר מקרב הסריסים, בדרגת אגא.
הוֹרוֹ, ברבים הוֹרוֹס (horo)
ריקוד עם, מחול מעגלי יווני .
מחול עממי יווני בלקני, הנרקד במעגל, בעיקר בשמחות.
הַזנֶה, ברבים הָזנֵיס (hazne, hazine)
אוצר; בית אוצר; מאגר.
בכרוניקה משמש ביחיד במשמעות של משרד האוצר, וברבים מציין חבילות או צרורות כסף הנתונות בשק משְׂעַר עיזים וקשורות בחבלים.
החכם השלם (haham achalem)
תואר כבוד רבני.
מן התארים המכובדים ביותר לרב ספרדי, המציין דרגה גבוהה בהיררכיה הרבנית.
הסינוד הקדוש (el sveti sinod)
מועצת המטרופוליטים.
הגוף העליון של הכנסייה האורתודוקסית הבולגרית, שנוסד בשנת 1870.
הַרְבִּי (arbi)
מוט מתכת לנשק.
בשפה המודרנית, harbi, חוטר לניקוי קנה רובה, מוט מתכת שבראשו חור להחדרת פלנלית ניקוי לקנה. בכרוניקה מציין חוטר לדחיסת אבקת שריפה בקנה רובה. הכלי הכיל גם צבת ויתכן ששימש גם לניקויו.
השעה הטורקית; לפי השעון הטורקי (la ora a la turka)
שיטה לחלוקת היממה שבה הספירה מתאפסת פעמיים ביום: עם שקיעת החמה ועם זריחתה. מן השקיעה ואילך נספרות שעות הלילה עד לשעה 12, שהיא שעת הזריחה; ומן הזריחה ואילך נספרות שעות היום עד לשעה 12, שהיא שעת השקיעה. במערכת זמן זו אורך השעה אינו קבוע אלא משתנה לפי עונות השנה (ארוכה יותר בקיץ וקצרה יותר בחורף). בכרוניקה מצוינת השעה פעמים רבות לפי שיטה זו, והמחבר נוהג לציין זאת במפורש.
וָאלי, ברבים וָאלים (vali)
מושל.
מושל וילאייט באימפריה העות'מאנית. במסגרת הרפורמה המינהלית של 1864 חולקה האימפריה ל-27 ווילאייטים, ובראשם עמד ואלי; כל וילאייט חולק לסנג'קים, ואלה לקאזות.
וָאלידֶה סולטאן (valide sultan)
אם הסולטאן.
תוארה של אמו של הסולטאן המכהן. באימפריה העות'מאנית נשאה דמות זו מעמד והשפעה רבה בחצר, ולעיתים הייתה מן הדמויות החזקות ביותר לאחר הסולטאן עצמו.
ווֹיִווֹדָה, ברבים ווֹיִווֹדָס (voivoda)
מנהיג; שר צבא.
תואר סלאבי למנהיג צבאי או שליט אזורי; מנהיג כנופיה חמושה; בכרוניקה מציין ראש כנופיית שודדים.
וִידנייה, ברבים וִידנִי (vigna, vignesi)
כבשן להתכת ברזל.
בכרוניקה מציין את מתקן ההתכה הראשוני שבו הופק הברזל הגולמי(bloom) מעפרות ברזל באמצעות תנור גבוה ומפוח המופעל בכוח המים. הוִידנייה פעלה תמיד כחלק ממכלול ייצור אחד יחד עם המָאדָן הסמוך, שבו בוצע שלב החישול, ושניהם יחד היוו את יחידת ייצור הברזל המסורתית של סמוקוב. המונח הוא מקומי לדיאלקט הסמוקובאי, ונקלט בו ככל הנראה עם הגעת כורים ומתיכי ברזל ממרכז אירופה בסוף ימי הביניים. קיימות זיקות לשוניות למונחים מרכז אירופיים המציינים תנור או מוקד אש. אין לו קשר למילים רומאניות כדוגמת vigna (כרם).
וילָאיֶיט (vilaet)
מחוז; פלך.
היחידה המינהלית הגדולה באימפריה העות'מאנית לאחר רפורמת 1864, ובראשה עמד הוָאלי.
ולאכיה (vlahia, Vlahija)
חבל ארץ בדרום רומניה של ימינו, בין הרי הקרפטים לנהר הדנובה. התקיים במשך מאות שנים כנסיכות תחת חסות האימפריה העות'מאנית, ובראשו עמד שליט מקומי.
ולאכים (vlah, vlaho)
ולאכי; בן אוכלוסייה רומנית אורתודוכסית; כינוי לרועה צאן נודד.
כינוי לאוכלוסיות שעברו רומניזציה, וכן לרומנים שישבו מדרום לדנובה. בכרוניקה משמש הן לתיאור מוצא אתני והן ככינוי לרועי צאן נודדים באזור סמוקוב ורכסי ההרים סביבה.
וָרוֹש (varoch)
רובע; שכונה;
בבולגריה העות'מאנית ציין אזורי מגורים נוצריים שהתפתחו בתקופת התחייה הלאומית. בסמוקוב התייחס לחטיבה עירונית נוצרית שחולקה לוורוש עליון, כרובע מבוסס יותר, ולוורוש תחתון הסמוך למרכז המוסלמי־יהודי. עם הזמן התרחבה משמעותו, ובשימוש המקומי נעשה גם כינוי למרכז העיר ולרחוב הראשי. המונח עבר אבולוציה מקומית, והוא משקף שימוש סמוקובאי ייחודי במסגרת התפתחות כלל בולגרית.
זֶבֶּקים (Zebeki, Sebeki)
לוחמים בלתי סדירים.
מיליציות וכנופיות שפעלו במרחב האגאי והעות'מאני. בכרוניקה מתוארים כקבוצות חמושות, לעיתים בוזזות, שפעלו לצד הצבא העות'מאני בזמן המלחמה הרוסית טורקית, ונודעו בלבושן המיוחד.
חברה קדישא; חברה קדושה (hevra keducha)
אגודת קבורה.
בכרוניקה משמש לעיתים גם במשמעות רחבה יותר של “קהילה קדושה”, כלומר הקהילה היהודית כולה.
חברה, ברבים חברוֹת (hevra)
תלמוד תורה; חדר; בית כנסת; קהילה.
בכרוניקה משמש המונח במגוון משמעויות נוספות על האמור לעיל: שותפות עסקית; מפגש או כינוס קהילתי חגיגי בבית הכנסת בשבת ומועד ובאירועי שמח; הכיבוד המוגש לאחר התפילה או באירועי קהילה.
חוֹגָ'ה (hodja)
מורה; מורה־דת; אדון
בכרוניקה משמש גם כתואר כבוד בפי הטורקים, הניתן גם ליהודים.
חָוָולֶה, ברבים חָוָולֵס (havale)
העברה; העברה בנקאית; העברה כספית; הקצאה; משלוח
בכרוניקה מציין שטרי חוב סחירים ששימשו להעברת כספים בין מקומות שונים, ללא צורך בהעברת מזומן. השטרות הונפקו במקום אחד ויועדו ליהפרע במקום אחר, ושימשו כלי מרכזי במסחר ובגביית מיסים. משפחת אריה השתמשה בהם הן לצורכי ניהול כספים והן למסחר בהפרשי ערך בין אזורים.
חוק לישראל (hok le Israel)
מערך לימוד תורני מסודר.
סדרת ספרים המחולקת לפי פרשות השבוע, הכוללת לימוד תנ״ך, משנה, גמרא וקבלה, על פי סדר הלימוד של האר״י. נועדה ללימוד יומי קבוע, ובכרוניקה נזכרת כלימוד הנערך לאחר תפילת שחרית.
חָרָאץ' (haratch)
מס המוטל על לא מוסלמים. מס גולגולת.
באימפריה העות'מאנית התחיל כמס קרקע שהוטל על תושבים לא מוסלמים. מערכת ה-haraç התמזגה מאוחר יותר לתוך מערכת המיסוי של ה- cizye - מס גולגולת שנתי שהוטל על הלא מוסלמים. לעיתים נגבו במסגרת זיכיון.
חָרָאצֶ'רוֹ (haratchero)
גובה מס.
בכרוניקה מציין מוכס או אדם שקיבל זיכיון לגבות את מס החָרָאץ'.
חָרָאצֶ'רִיָה (haratcheria)
זיכיון לגביית מס.
בכרוניקה מציין את הזכות או המנגנון לגביית מס החָרָאץ'.
חָריבּי,חכם רבי, חכם רִיבִּי(harbi)
רב מִדָרגה גבוהה
בכרוניקה נכתב תמיד לפי הדיאלקט הבולגרי – חָריבּי, בדרך כלל כינוי כבוד ותואר הבא לפני שמו של אדם יהודי המציין כי הוא רב שזכה להכרה מאישיות רבנית.
חָרֶם, ברבים חָרֵמיס (harem)
הרמון; איסור על גברים לראות פני נשים מוסלמיות (ויהודיות) שלא מהמשפחה.
בכרוניקה בנוסף לאמור לעיל משמש גם לציון נשות ההרמון, ולעיתים בהקשר של איסור או הימנעות מראיית עם נשים שיש חשש שאינן בלבוש צנוע. במסגרת הביטוי “לשמור את החרם” מציין כיסוי הפנים ברעלה.
חשבון, חשבונות
חשבון, חשבון כספי, חשבון בנק.
בכרוניקה, במיוחד ברבים, מציין לא רק את החשבונות עצמם אלא את מכלול הפעילות הכספית והמשרדית בעסק: הקופה, ספרי החשבונות, השטרות, הקבלות ולעיתים אף את מצבו הכולל של העסק, המאזן והמוניטין שלו.
טַאוּדג'י, טַאוּדג'יֶה (taudtchi, taudié)
קבלן; ערב פיננסי.
בכרוניקה מציין גורם בנקאי המשמש ערב לזוכה בזיכיון ממשלתי, בעיקר לגביית מסים. טַאוּדג'יֶה היא עמלת הערבות שמשלם הזכיין לבנק או לגורם הערב, במסגרת התחייבות פיננסית.
טוֹמַן (toman)
מכנסיים תחתונים ארוכים ורחבים.
בגד תחתון נפוח, אופייני ללבוש המסורתי.
טוֹקיז'וֹ (tokejo)
כיסוי ראש נשי.
בכרוניקה מציין בתחילה מטפחת או סודר המכסים את השיער ולעיתים את הכתפיים, ולעיתים מעוצבים ומעוטרים. בתקופות מאוחרות יותר משמש כשם כללי לכיסויי ראש שונים, כגון צעיפים או כובעים.
טוּרָה (tura)
יחידת אריזה ומידה לעורות.
בכרוניקה מציין שיטת אריזה של עורות, שבה כל טורה כוללת עשרה עורות במשקל כולל של כשש אוקיות.
טָלָמו (talamo)
חופה; אפיריון.
מבנה טקסי לנישואין, דמוי סוכה, שתקרתו לעיתים טלית החתן ודפנותיו עשויות מאריגי הנדוניה. בכרוניקה מתואר כמקום ישיבה מרכזי של החתן והכלה במשך ימי החגיגה, שבו הם מקבלים את האורחים.
טֵמֵנָה (temena)
איחול דרישת שלום, הצדעה, הצדעת ברכה.
מחווה של הצדעת ברכה נוסח טורקי. משמשת הן ביחסים בין־אישיים והן בהקשרים טקסיים בקהילה היהודית, ומלווה תמיד בקידה. במקום אחד בכרוניקה מתוארת טֵמֵנָה קטנה (tchika temena) כך: ידו הימנית של המברך מובאת אל פיו למעין נשיקה ומשם אל מצחו. במקום אחר מתוארת (grande temena), "טֵמֵנָה גדולה" הכוללת גם, בתחילת המחווה, הבאת היד אל הלב.
יוּק, ברבים יוּקים (juk)
מטען; צרור.
בכרוניקה מציין צרור של חָוָולֵס – שטרי חוב להעברה, ביחידות ערך גדולות, הכוללת סכומי כסף גדולים של כ- 100,000 גרושים ליוק.
יוּרוּק (juruk, joruk)
נווד; רועה צאן.
מקורו בקבוצה אתנית טורקית נוודית. בכרוניקה מציין רועי צאן ולעיתים גם בלדרים רכובים, ובהשאלה אדם גס או אלים.
יָטָגַן (jatagan)
חרב; פגיון מעוקל.
נשק בעל להב מעוקל, אופייני למרחב העות'מאני.
יָטָק (jatak)
נותן מחסה; משתף פעולה, סוחר ברכוש גנוב
בבולגרית מציין תומך, מקורב, שותף. בכרוניקה היָטָק הוא חלק אינטגרלי מכנופיית שודדים, ולעיתים אף מנהיג אותה. פעמים רבות מדובר באדם הבא מקרב אנשי השלטון או מקורב אליהם, המספק מידע, סיוע והגנה לפעילותה.
יֶמִינִי (jemeni, jemini)
נעל עור מסורתית.
נעל עות'מאנית ללא עקב, עשויה עור רך ותפורה ביד, לרוב ללא שרוכים.
יֵנִיצֵ'ר, ברבים יֵנִיצֵ'רים (jeni-tcheri)
חייל בחיל הרגלים העות'מאני; אדם אכזר.
חיילים שגויסו, לעיתים בכפייה, מקרב האוכלוסייה הנוצרית באימפריה. בכרוניקה מציין לא רק חיילים אלא גם קבוצה בעלת כוח פוליטי ומעמד חברתי, שממנה צמחו לעיתים בעלי תפקידים בכירים. בהקשרים רבים נזכרים היניצ'רים גם במסגרת מרידותיהם בשלטון ודיכוין.
יָשמָק (jachmak)
רעלה; כיסוי פנים.
כיסוי ראש ופנים לנשים, המורכב לרוב משני צעיפים.
לבוא לאכול עם האוכל (irse a komer kon las komidas)
מנהג של הבאת אוכל להתארחות, בדרך כלל בשבת.
בכרוניקה מציין מנהג קהילתי הנהוג בימי שמחה משפחתית הנמשכים ימים אחדים ולעיתים שבוע ויותר, כגון נישואין או לידה, שבהם בעלי השמחה מארחים מדי יום בני משפחה, חברים ובני קהילה. במסגרת זו באים הקרובים להתארח ביום השבת החל במהלך האירוע, כשהם מביאים עמם מאכלים שהכינו, כדי להקל על המארחים. המנהג נוהג גם בשבת או בחג הסמוכים למעבר דירה, כאמצעי סיוע למשפחה בתקופת ההתארגנות.
לבקש חתונה (demander boda)
לקבוע מועד לחתונה לאחר האירוסין.
בכרוניקה מציין טקס מקובל הנערך בבית אבי הכלה, שבו פונה אבי החתן למשפחת הכלה לשם מימוש האירוסין וקביעת סידורי הנישואין ומועדם, לעיתים זמן רב לאחר קביעת התנאים. הטקס מבטא גם את ההכרה כי הכלה הגיעה לבגרות ונכונה לנישואין.
להרים את המיטות (levantar las kamas)
לסלק את מצעי השינה ולפנות את החדר.
בכרוניקה מציין את סידורי המגורים שבהם כל בני הבית ישנים בחדר אחד, ובבוקר אוספים את המזרנים והמצעים - אלו הן המיטות של אותם הימים - ומאחסנים אותם כדי לאפשר שימוש יומיומי בחדר.
לחשבונו; עבור חשבונו (por su konto; a su konto)
לטובת עצמו; ביוזמה עצמית.
מונח כלכלי המציין פעילות מסחרית או עסקית המתבצעת לטובת רווחיו של אדם עצמו, כבעל ההון או היוזמה. בכרוניקה: מתוארת צורת פעולה שבה אדם מנהל עסק, משקיע הון או מספק סחורה ואשראי – והרווחים נזקפים לחשבונו שלו; המונח מבטא גם ערך חברתי: פעילות לחשבונו מסמלת עצמאות כלכלית וכבוד. עומד בניגוד ל־לחשבונם של אחרים (por los kontos de el otro), המציין עבודה כסוכן, מנהל או שכיר, שבה הרווחים שייכים לאחר.
ליבָּדֶה, ברבים ליבָּדֶס (libade)
עליונית קצרה מרופדת.
בגד עליון עות'מאני מסורתי המגיע עד למותן, תפור בשיטת קווילט (מרופד בכותנה או בצמר) וחסר צווארון. הוא נלבש מעל שכבות דקות (כמו ה"אנטרי") כדי לספק חום, ונפוץ בקרב יהודי הבלקן ובמערב אנטוליה.
לידה וחדר היולדת — מנהגים (parto, parida)
בכרוניקה נזכרות עשרות רבות של לידות במשפחת אריה, לעיתים בתמצית. בדיווחים אלה משמשים המונחים parto (לידה) ו-parida (יולדת) לעיתים לסירוגין, בלא הבחנה עקבית בין האירוע לבין האישה היולדת. אין הכוונה לעצם הלידה בלבד, אלא למכלול שלם של מנהגים וטקסים הסובבים את תקופת הלידה ואת חדר היולדת.
מכלול זה כולל, בין היתר, את סידור חדר היולדת והמיטה המוגבהת, ימי השהייה שלאחר הלידה ותקופת ה“שמירה”, ביקורי קרובים ובני קהילה, הבאת מאכלים, טקס מתן השם, וכן מנהגים קהילתיים נוספים המלווים את הימים שלאחר הלידה.
בדיווחים אלה חוזר תכופות הפועל azer (לעשות), המשמש לציון קיום המנהגים והטקסים. לפיכך בתרגום לעברית ננקטים לעיתים ניסוחים כגון “כפי שנהגו עם כל יולדת”, או פעלים כגון “נהגו”, “קיימו” או “ערכו”, לפי ההקשר, כדי לשקף משמעות זו — לא כפעולה טכנית, אלא כקיום של נוהג מושרש ומקובל.
ליל השמירה (la notche de la chemira; la notche de la fijola/viola)
ליל שמירה ולימוד ערב הברית.
בכרוניקה מציין את הלילה או הלילות שלפני ברית המילה. לפי המנהג, היולדת והיילוד זקוקים לשמירה מפני מזיקין, ואין מניחים את היולדת לבדה במשך ימים אחדים לאחר הלידה.
בלילה שלפני הברית (ולעיתים בלילות הסמוכים לה) נוהגים אבי התינוק וקרוביו להישאר ערים ולעסוק בלימוד תורה במשך כל הלילה, לרבות קטעים מן הזוהר העוסקים במשמעות ברית המילה.
ללכת לירושלים (irse a Jeruchalaim)
לעלות לירושלים; להשתקע בה; לעלות לרגל
בכרוניקה מציין בעיקר את שאיפתן של נשים, ובפרט אלמנות, לנסוע לירושלים כדי לגור בה, ולעיתים גם לסיים בה את חייהן ולהיקבר בה. לצד זאת משמש המונח גם במשמעות של עלייה לרגל לארץ הקודש, לצורך תפילה במקומות קדושים, ביקור בקברי צדיקים או פקידת קברי בני משפחה. לצד הממד הדתי מציין המושג גם ממד אישי חברתי: רצון להתרחק ממציאות חיים קשה או מיחסים משפחתיים מורכבים.
לפי כבודו; לכבודו (a su onor; a la onor de...)
לפי מעמדו, כבודו ומצבו.
בכרוניקה מציין עיקרון חברתי נורמטיבי שלפיו גובה הנתינה, ההקצאה או התמיכה נקבע בהתאם למעמדו, לכבודו וליכולתו של האדם, ולא לפי סכום קבוע. אין זו נדיבות שרירותית ואף לא חובה משפטית פורמלית, אלא חובה מוסרית חברתית מושרשת, שהפרתה נתפסת כפגיעה בכבוד המשפחה. המונח מופיע בעיקר בהקשרים של קביעת נדוניה, חלוקת רכוש ותמיכה בבני משפחה, ולעיתים גם בהקשרים מסחריים במשמעות של פעולה לפי שיקול דעת במסגרת נורמות של הגינות.
לָפּצ'ינֶס (lapchines)
נעלי בד; נעלי בית.
נעל רכה וקלה עשויה בד, המשמשת כנעל בית. בכרוניקה מצוין כי לעיתים נעלו מעליה, בעת יציאה מן הבית, נעל חיצונית נוספת.
לשבת בָּ‘אָבֵל' (asentar en el avel)
לשבת במקום האבלים בבית הכנסת.
מנהג שלפיו בשנת האבל יושבים האבלים בזמן התפילה בבית הכנסת במקום ייעודי לכך, שאינו מקומם הקבוע, כסימן להבחנה במעמדם.
לשמור את החָרֶם (guadrar harem)
לכסות את הפנים ברעלה; לשמור על כללי הצניעות.
בכרוניקה מציין את שמירת האיסור על ראיית נשים על ידי גברים זרים, ובהקשרים רבים מופנה כלפי נשים עצמן — כיסוי הפנים ברעלה בעת יציאה מן הבית. (ראו גם: חָרֶם)
מָאדָן, ברבים מָאדָנֶס (maaden, maden)
מתקן תעשייתי לעיבוד ברזל; שלב החישול.
מקור המילה בערבית (al-maʿdin) במשמעות “מכרה”, אך בכרוניקה אין מדובר במכרה אלא במתקן תעשייתי לעיבוד ברזל במסגרת התעשייה המסורתית של סמוקוב.
במשמעות הרחבה בכרוניקה מציין המונח את כלל יחידת ייצור הברזל, הכוללת שני שלבים נפרדים בשני מתקנים סמוכים: 1. הוִידנייה — תנור התכה גבוה, שבו הופקו גושי הברזל הגולמי מעפרות ברזל באמצעות מפוח המופעל בכוח מים. 2. המָאדָן – מתקן החישול, שבו עובד הברזל הגולמי: חומם בתנור, נוקה מסיגים, וחושל למטילים באמצעות ה"סמוקובו" – פטיש מכני גדול המופעל בכוח מים. עם זאת, לעיתים משמש המונח בכרוניקה במשמעות מצומצמת יותר, לציון שלב החישול בלבד (בנפרד מן הוִידנייה), וההקשר הוא הקובע.
המונח משקף שימוש מקומי סמוקובאי שהתפתח בדיאלקט הבולגרי של האזור, והוא מציין יחידת ייצור תעשייתית שלמה, ולא מכרה במובנו הרגיל. צורתו בתרגום – מָאדָן – נשמרת בהתאם להגייה המקומית ולא כפי שהיא מופיעה בכרוניקה.
מֵגִ'ידִייֵה, ברבים מֵגִ'ידִיֵיס (medjidiye)
מטבע כסף עות'מאני.
מטבע שהוטבע על שמו של הסולטאן עבדולמג'יד החל משנת 1844. בכרוניקה מציין בדרך כלל מטבע כסף בשווי עשרים גרוש. המונח משמש כשם כללי למטבעות מן הסדרה, ובתרגום ננקטת הצורה מֵגִ'ידִייֵה, וברבים מֵגִ'ידִיֵיס, בהתאם להגייה בלדינו.
מוּבַּהְיָה (mubahja)
זיכיון למסחר ורכש
בכרוניקה מציין רישיון לעסוק באיסוף ובמסחר במטבעות זהב וכסף, בעיקר מטבעות ישנים. בהקשר העות'מאני הרחב יותר מציין המונח זיכיון ממלכתי (בראט) לרכישת סחורות עבור המדינה במחיר קבוע מראש. בכרוניקה קשור בעיקר לאיסוף מטבעות יקרים, לעיתים בתקופות של פיחות, לצורך התכתם והנפקתם מחדש.
מוּבַּהְיָיג'י (mubahyadji)
סוחר מורשה; קבלן רכש.
בכרוניקה מציין בעל רישיון לעסוק באיסוף, רכישה ומסחר במטבעות יקרים. בהקשר העות'מאני הרחב היה זה בעל זיכיון ממלכתי לרכישת סחורות עבור המדינה – כגון דגנים וחומרי גלם – ולעיתים שימש גורם מרכזי בניהול רכש ובהעברת ערך בין אזורים, בתפקיד הקרוב בפעילותו למסחר סיטונאי ואף לפעילות פיננסית.
מוּבַּהְיָיג'יליק (mubahjadjilik)
פעילות מסחר ורכש בזיכיון.
בכרוניקה מציין תחום פעילות הכולל מסחר במטבעות יקרים במסגרת רישוי. בהקשר רחב יותר מציין מערכת כלכלית של רכש ציבורי ומסחר בסחורות ובמטבעות במסגרת זיכיונות, ולעיתים בתנאים הדומים למסחר סיטונאי רחב היקף.
מוּהֶס; "לדפוק מוּהֶס" (muhes)
מסמר; חישול מסמרים.
מקורו בטורקית (mıh) – מסמר. בכרוניקה משמש הן לציון המסמר עצמו והן לתיאור פעולת ייצורו: חישול מסמרים באמצעות הלימה בפטיש נפחים.
מוֹטוֹנים (moton)
נייר ערך; איגרת חוב.
במקור מציין פקעת סיבים או חוטים, אך בכרוניקה משמש במשמעות שונה לחלוטין: סוג של נייר ערך או אג"ח הכולל קופוני ריבית הנפרעים במועדים קבועים, לרוב אחת לחצי שנה.
מוּטֵסָאריף (mutasarif)
מושל סנג'ק.
במערכת המינהלית העות'מאנית מציין את מושל מחוז המשנה (סנג'ק), בדרגה מתחת לוואלי. במסגרת רפורמת 1864 חולקו הווילאייטים לסנג'קים, ובראשם עמד המוטסאריף.
מוּלָא (molla)
איש דת; מנהל.
במקור מן הערבית – חכם דת מוסלמי או מלומד. בכרוניקה משמש גם במשמעות רחבה יותר של מנהל, בעל סמכות או “בוס”, ולעיתים ככינוי לטורקים שניהלו בפועל עסקים עבור בני משפחת אריה.
מוּלטֵזים (multezim)
חוכר מיסים; גובה מס בזיכיון.
בכרוניקה מציין אדם שרכש מן השלטון העות'מאני את הזכות לגבות מיסים באזור מסוים, בתמורה להעברת סכום קבוע לשלטון. לרוב מדובר בסוחר אמיד או יזם, שפעל במסגרת מערכת חכירת המיסים.
מוּשִיָה (muchija, muchia)
אחוזה חקלאית גדולה.
בכרוניקה מציין יחידת קרקע רחבה בלתי מחולקת, הכוללת לעיתים כפר שלם או מתחם חקלאי, הנתון בבעלות בעל אדמות פרטי, ועליה יושבים כפריים או אריסים המשלמים תשלומים קבועים . המונח קרוב מבחינה לשונית ל־mushā הערבי, אך בהקשר הבלקני אינו מציין בעלות קולקטיבית מלאה, אלא אחוזה פרטית עם חזקה קולקטיבית של היושבים. בכרוניקה מופיע לעיתים כמקביל ל־בָּשטינָה, ומתאר מבנה קרקע אופייני למרחב העות'מאני בלקני.
מְזַמֵּר (mezamer)
חזן; פייטן, עוזר חזן
בכרוניקה מציין אדם המשמש כחזן או כעוזר לחזן בתפילה ובשירה ליטורגית.
מֵטָליק, ברבים מֵטָליקים (metalik)
מטבע טורקי נפוץ.
מטבע בערך של עשרים פארה (חצי גרוש), ששימש כאמצעי תשלום יומיומי באימפריה העות'מאנית.
מיד ליד (de mano a mano)
ללא תיווך; ישירות.
בכרוניקה משמש לתיאור אופן פעילות של מסחר זעיר או נייד, באמצעות מסירה או מסחר ישיר מבית לבית, ללא מתווכים וללא חנות קבועה, לרוב במסגרת רוכלות.
מִיחְרַאבּ (merap)
גומחה בקיר; נישה.
במקור מציין גומחה במסגד הפונה לכיוון התפילה. בבית מגורים: בבנייה המסורתית בבלקן, המונח הושאל לתיאור נישה שימושית בקיר לאחסון חפצים, ללא הכרח בהקשר דתי. בכרוניקה: תא אחסון הממוקם בחדר המגורים המרכזי, ששימש כמקום מסתור לחפצי ערך בשל עובי הקירות.
מיטה (kama)
מקום משכב לשינה.
בכרוניקה ובתקופה העות'מאנית אין מדובר במיטה מוגבהת אלא במזרן ומצעים המונחים על הרצפה. ראו גם: 'מיטה גבוהה', 'להרים את המיטות'.
מיטה גבוהה (kama alta)
מיטת יולדת מוגבהת.
מיטה מיוחדת שהוכנה לקראת לידה, מעוטרת בבדים וברקמות, בניגוד למיטות הרגילות שהיו מקום משכב לשינה – מזרן ומצעים המונחים על הארץ. בכרוניקה משמשת גם כסמל מעמד ועושר; ידועה המיטה שעברה מדור לדור במשפחת אריה ושימשה יולדות אחדות.
מִינְדֶר (minder, mender)
מזרן; ספסל ישיבה נמוך; ספה טורקית.
במקורו, המינדר הוא פריט נייד – מזרן הממולא בחומר רך או כרית עבה לישיבה והישענות המונחים ישירות על הרצפה או על מחצלת. עם התפתחות הריהוט העות'מאני, המזרנים הללו הונחו על גבי ספסלי עץ קבועים המחוברים לקירות החדר, ובצירוף כריות גב תואמות, הפך השם "מינדר" לכינוי של מערכת הישיבה כולה (הספה הטורקית). לפי התיאורים נראה כי בבתי אריה היו מינדרים משני הסוגים.
מינסָה, ברבים מינסוֹת (minsa)
מטבע אוסטרי.
כינוי למטבעות שהוטבעו במטבעה האוסטרית (Münze) בווינה. בכרוניקה מופיע גם בצירוף "דוקטים של מינסה" – סדרת מטבעות אוסטריות בשם דוקט שהונפקו במטבעה זו.
מֶלדָר (meldar)
"חדר" מסורתי; תלמוד תורה; לימוד
המונח המקובל בלדינו לציון ה"חדר" המסורתי, אך בכרוניקה מופיע לעיתים רחוקות, כאשר המחבר מעדיף לרוב את המונחים "מדרש" או "תלמוד תורה." מיעוט המופעים משקף את המדרג החברתי והחינוכי בסמוקוב של המאה ה-19: בעוד ה"מלדר" נתפס כמוסד עממי, בסיסי ולעיתים מיושן, המונחים "מדרש" ו"תלמוד תורה" ייצגו את מוסדות הלימוד הממוסדים והגבוהים יותר שנתמכו על ידי הקהילה או על ידי משפחת אריה.
מֶמדוּהי (menduhie, mendunie)
מטבע זהב עות'מאני.
שיבוש של memduhiye , סדרת מטבעות זהב על שם הסולטאן עבדולמג'יד הראשון.
מֶנְזִיל (menzil)
רשת תחנות שליחויות.
מערכת תחבורה ותקשורת הכוללת תחנות מעבר (menzilhane) להעברת דואר, סחורות ונוסעים באמצעות סוסים וכרכרות, שפעלה ברחבי האימפריה העות'מאנית לפני הקמת הדואר הרשמי.
מֶסטָה, ברבים מֶסטָס (mesta)
נעל עור רכה וחסרת עקב.
נעל פנימית דקה שנלבשה בתוך הבית או בתוך נעל חיצונית (כמו לאפצ'ין). בכרוניקה היא מצוינת כבגד רגליים דמוי גרב עור. שימשה גם רבנים ואנשים אדוקים בהליכתם לבית הכנסת – המסטה אפשרה שמירה על טהרה ונוחות, וסימלה צניעות ומעמד דתי.
מַעג'וּן, ברבים מַעג'וּנִים (madjú, madjun)
מרקחת; עיסה מתוקה.
מונח ממקור טורקי (macun) המציין עיסה סמיכה (משחה) המבוססת על סוכר או דבש. בכרוניקה ובספרות המרפא היהודית הוא משמש בשני הקשרים מרכזיים: רפואי: בסיס למרקחת (אלקטואריה) המכילה צמחי מרפא וחומרים פעילים. קולינרי: מעדן מתוק, צבעוני ומתובל בטעם פירות. המושג משמש כשם גנרי לתרופות שהוכנו בשיטה זו או למאכלים בעלי מרקם דומה (כגון ריבות סמיכות).
מֶקָאם (Makam/Mekam)
נעימה, שיר, מודוס מוזיקלי
מטורקית, ובמקור מערבית maqām, שמשמעותו המילולית "מקום". מבנה מוזיקלי המשמש בסיס למוזיקה הערבית והטורקית, הכולל סולם (סדרת צלילים ומרווחים) ומהלכים מלודיים אופייניים המגדירים את מסגרת היצירה והאלתור.
מֵרְקָדוֹ (Merkado)
כינוי הגנה (סגולה) לילד.
מילולית: "קנוי". שם המוענק לילד כסגולה לאריכות ימים, לרוב לאחר פטירת אחים קודמים. בכרוניקה מתואר הטקס הסמלי של "מכירת" הילד לאדם עשיר או נכבד – שדואג לו ומאמץ אותו באופן סמלי – כדי "לפדותו" ממלאך המוות. הכרוניקה מציינת הקבלה לכינוי הארמי 'ישר', במשמעות דומה.
משחק הפילגָ'אנים (Djuego de los fildjanes)
משחק חברה מסורתי בספלי קפה.
משחק ניחושים והימורים עממי שהיה נפוץ בערבי חברה ובחגים (כמו חנוכה). המשתתפים צריכים לנחש תחת איזה ספלון הפוך הוחבאה טבעת או מטבע. בכרוניקה מתואר גם כמשחק משפחתי.
מְשָׁרֵת (mechared, mechartim, mecharetim)
בניגוד למובן המודרני, בכרוניקה ובמילון בוניס המונח מתייחס לנושאי תפקידים רשמיים בקהילה היהודית (פרט לרבנים), כגון: חזנים, שמשים, מורים או קברנים.
מתנת נישוק היד (bezamano, beza mano, besas manos)
מתנת כלולות טכסית.
בכרוניקה מציין מתנות הניתנות במעמדי אירוסין וחתונה על ידי המחותנים והאורחים, הנמסרות במסגרת מנהג של נישוק ידו של המעניק בידי החתן או הכלה. נישוק היד נתפס כמחווה של כבוד וכבעל סגולה לברכה, והמתנה ניתנת כחלק בלתי נפרד מן הטקס. המונח משמש הן לציון פעולת נישוק היד והן לציון המתנה הנלווית לה, ולעיתים מציין גם מתת טקסית הניתנת בהזדמנויות חגיגיות אחרות, לרבות מתנות הורים לילדיהם או מתת הניתנת על ידי השדכן.
נוֹטַבְּלֶה (Notable/Notavle)
אדם נכבד ובעל מעמד בקהילה.
תואר לאדם רם מעלה בקהילה (גביר או אציל). ברבים (Los Notables de la Sivdad), הכוונה היא ל"טובי העיר" – שכבת המנהיגות הכלכלית והחברתית של הקהילה היהודית, ששימשה לעיתים גם כוועד מייצג מול השלטונות. בכרוניקה כוונת המושג היא בדרך כלל לנכבדי הקהילה היהודית.
סַהְטִיָין; סַהְטִיָינים ומֵשינים (sahtiyan; sahtijanes i mechines)
מטורקית עות'מאנית sahtiyan – עור עיזים צבוע ומלוטש, חומר איכותי המשמש בעיקר לייצור פריטי לבוש, הנעלה ואביזרים. בכרוניקה מופיע לרוב בצירוף “סַהְטִיָינים ומֵשינים”, לציון מכלול של עורות מעובדים: עורות עיזים (סַהְטִיָין) לצד עורות כבשים (מֵשינים). הצירוף משקף מסחר או שימוש מקצועי בחומרי גלם בענפי העור.
סוּוָט, סָוָוט, סֵוָוט (suvat, savat)
השקיית בעלי חיים; פיטום בקר.
בתקופה העות'מאנית: savat - מקום ליד הנחל המשמש להשקיית בקר; suvat - השקיית בעלי חיים, מקום להשקיית בעלי חיים. בכרוניקה קיבל המונח משמעות מורחבת: פיטום בקר וגידולו לשם מסחר, ולעיתים גם לציון הבקר המפוטם עצמו.
סוּמוּן (sumun)
מס בשיעור שמינית.
בכרוניקה מציין מס על ייצור הברזל שנגבה ישירות מן המפעלים, בשיעור של שמינית (12.5%). מקור המונח בטורקית עות'מאנית מן הערבית, במשמעות "שמינית".
סוּרוּג'י (surudji)
שליח רכוב; מוביל שיירה.
בכרוניקה מציין אדם הרוכב על סוס ומוביל קבוצת רוכבים או מטען, כשליח, מדריך או מורה דרך, בתנועה בדרכים.
סחורות קולוניאליות; מוצרים קולוניאליים (koloniales)
מוצרי יבוא ומכולת.
במקור מציין סחורות שיובאו ממושבות אירופה, כגון קפה, תה ותבלינים. בהמשך התפתח המושג והוא משמש בכרוניקה לציון מכלול של מצרכי מזון ומוצרים בסיסיים או שאינם מתכלים במהירות. לפי עדויות יוצאי בולגריה – חנות מכולת או חנות כלבו.
סָטיג'י (satidji)
מוכר; סוכן מכירות.
בכרוניקה מציין עובד במפעלי הברזל של בני משפחת אריה שתפקידו לשווק ולמכור את התוצרת בשוקי הברזל, ובעיקר בשוק פזרג'יק.
סִיפָּאהי, ברבים סִיפָּאהים (sipahi)
פרש עות'מאני; בעל אדמות צבאי; מושל עיר על כפריה.
במקור מציין חייל פרשים בצבא העות'מאני. בכרוניקה ובהקשר השלטוני הרחב מציין מעמד חברתי צבאי של בעלי זכויות קרקע (טימאר), מקורם במפקדי צבא ופרשים, שקיבלו כשכר חלקות אדמה והפכו למעמד השליט במחוזות האימפריה. הם ששימשו ככוח צבאי אזורי, ובשעת הצורך היו אחראים בפני הסולטאן להביא לקרב מספר מסוים של חיילים.
סירמָה (sirma)
חוטי מתכת יקרה (זהב או כסף) לרקמה.
מונח ממקור טורקי המציין חוטים דקים עשויים כסף, זהב או נחושת מצופה, המשמשים לעיטור בגדים ותשמישי קדושה. בכרוניקה המילה מתייחסת בעיקר לחוטים כחומר גלם למסחר או למלאכת הרקמה. בהשאלה, המונח משמש גם לתיאור סגנון הרקמה המפואר עצמו.
סֵלָמְליק (selamlik)
אגף הגברים; אזור קבלת אורחים.
במבנה העות'מאני מציין את אזור אירוח הגברים או אגף בעל הבית. בכרוניקה, וגם בבתי המידות והאחוזות של משפחת אריה מציין את אגף הגברים, הנמצא בחצר החיצונית – חלק החצר שאינו כפוף לחוקי החרם ולכן מותר גם לגברים זרים. אגף זה כולל את משרדי בעל האחוזה, חדרי אורחים וחדר הקפה.
סַנְטוּר (santur)
כלי מיתר.
כלי נגינה פרסי הודי ממשפחת כלי המיתר, בעל מיתרים רבים (עשרות רבות), המונחים על תיבת תהודה ללא צוואר. הפקת הצליל נעשית באמצעות הקשה בשני מקלות עץ דקים.
סָפָּטוֹ, ברבים סָפָּטוֹס (sapato)
נעל; נעל בית.
בלדינו ובכרוניקה מונח כללי לנעל. בכרוניקה משמש גם כאנפילאות אותם לובשים מעל ה- mestas, ליציאה מחוץ לבית. פעם אחת מתוארות כבעלי סוליות עץ וגפות עור.
סָרָאף, ברבים סָרָאפים; סָרָאפלָר (saraf)
חלפן; בנקאי.
במקור מציין חלפן כספים. בכרוניקה משמש גם במשמעות רחבה של בנקאי או גורם פיננסי מרכזי, ולעיתים מופיע ככינוי לבני משפחת אריה עצמם. המונח קשור לפעילות חלפנות (saraflik) ולתפקידים פיננסיים הכוללים ניהול כספי השלטון, אשראי והעברת ערך.
סָרִיק (sarik)
צעיף כרוך; טורבן.
כיסוי ראש העשוי צעיפי בד הכרוכים סביב תרבוש או בסיס אחר. בכרוניקה משמש הן לציון מצנפת של מכובדים טורקים, והן ככיסוי ראש לגברים יהודים שאינם רבנים (לעומת ה־בּוֹנֵטָה של הרבנים).
עָשָר (ashar)
מס עשירית.
מס ישיר על תוצרת חקלאית באימפריה העות'מאנית, בשיעור של עשירית (או קרוב לכך). בכרוניקה מופיע לעיתים בהקשר של “רכישת העשר” – קניית הזיכיון לגביית המס במסגרת מערכת חכירת המיסים.
פָּאוּליציאָנים (pavlikianes)
קבוצה נוצרית היסטורית.
כת דתית נוצרית ועם, ממקור ארמני, שמן המאה ה-7 שגשגו בארמניה, מזרח אנטוליה ותרקיה. בתקופה המדוברת הם מצויים בעיקר בחלקים שונים של בולגריה ורומניה. בכרוניקה הם מוזכרים כסוחרי ברזל בפלובדיב.
פָּארָה, ברבים פָּארָס (para)
מטבע עות'מאני; כסף.
יחידת מטבע קטנה באימפריה העות'מאנית. ארבעים פָּארָה הם גרוש אחד, והפָּארָה נחלקת לשלושה אקצ'ה (אַסְפְּרוֹ). בכרוניקה משמש המונח גם במשמעות כללית של כסף.
פָּאשָׁה, ברבים פָּאשָׁוֹת (pacha)
תואר כבוד עות'מאני גבוה; כינוי חיבה לאדם אהוב.
תואר צבאי ואזרחי בכיר באימפריה העות'מאנית, שהוענק לקציני צבא, למושלי מחוזות ולבעלי תפקידים רמי דרג בממשל. בכרוניקה משמש גם ככינוי כללי לאצולה הטורקית ולשכבת השלטון הגבוהה, ולעיתים אף ככינוי חיבה לאדם נכבד או אהוב.
פוּסטָנֶלָה (fustanela)
חצאית קפלים.
פריט לבוש מסורתי, בעיקר בלבוש הגברי היווני, המורכב מחצאית קפלים רחבה ונחשב לבגד לאומי.
פֶּז (fez)
תרבוש; כיסוי ראש.
כיסוי ראש גלילי אדום, לעיתים עם גדיל, שהיה נפוץ באימפריה העות'מאנית.
פזמון, ברבים פזמונים (pizmon)
פיוט; שיר ליטורגי; מזמור
שיר או מזמור המשמש בתפילה או בטקסים דתיים. לפי מקורות נוספים מציין גם מזמור או שיר בעל אופי חגיגי או קהילתי.
פָטוֹ (fato)
מערכת לבוש לתינוק.
שם כולל לבגדי התינוק, חיתוליו וכלי מיטתו. בכרוניקה מציין את מכלול הציוד והלבוש הניתן לתינוק בראשית חייו.
פַּייְטוֹן (payton, paiton)
כרכרה קלה.
כרכרה פתוחה או בעלת גג מתקפל, קלה ומהירה יחסית, ששימשה לנסיעה עירונית. במאה ה־19 נחשבה לסמל של מודרניות ומעמד.
פירוד הבית; פירוק שותפות משפחתית; היפרדות (espartision, apartar, apartarse)
חלוקת נכסים והיפרדות משפחתית.
בכרוניקה מציין תהליך של מעבר ממשק בית פטריארכלי מורחב למשקי בית נפרדים, או פירוק השותפות המשפחתית כלכלית. במסגרת זו מתחלקים ההון, הנכסים, הזכויות והחובות בין האב ובניו או בין אחים, ולעיתים גם מתבצע מעבר למגורים נפרדים. התהליך עשוי להיות חלקי (למשל הפרדת העסק בלבד), והוא כרוך גם בהעברת סמכות בתוך המשפחה – מן האב לבן, בין אחים, או במרחב הנשי מן החותנת לכלה הבכירה. בכרוניקה נתפס שלב זה כסיום פרק משפחתי אחד ופתיחתו של אחר.
פירמָאן (ferman)
צו סולטאני.
צו רשמי של השלטון העות'מאני, הניתן מטעם הסולטאן. בכרוניקה עשוי לציין גם הענקת זיכיון, זכויות או חזקה, מעבר למשמעותו כפקודה כללית.
פָּלטוֹ (palto)
מעיל עליון.
מעיל ארוך לגברים ולנשים, בסגנון אירופי, המשמש כבגד חיצוני, שהחליף את הגלימות המסורתיות (כמו ה"ג'ובה"). בניגוד לבגדים העות'מאניים הרחבים והנשפכים, הפלטו היה בעל גזרה צמודה יותר, עם שורת כפתורים וצווארון.
פּלָטוֹס; פּלָטוֹס היולדת; פּלָטוֹס הדוּלסוּרַס (platos)
מגשי שי
מגשים ובהם פירות, ממתקים ולעיתים פרחים, הנשלחים לרגל אירועי שמחה משפחתיים. בכרוניקה מופיעים בעיקר בהקשר של יולדת, ולעיתים כוללים מאכלים מסורתיים (כגון מרציפן), כחלק ממנהגי הברכה והביקור.
פַּנטָה; פַּנטָס (panta, pantas)
רוכב נודד; חבר חבורה.
בכרוניקה מציין חבר בחבורת רוכבים משוטטים במרחב הבלקני עות'מאני, המועסקים כפועלים חקלאיים עונתיים, בוקרים או מלווי שיירות חמושים, ונוטים לעיתים לעסוק בשוד דרכים. המונח נגזר ככל הנראה מהשורש הרומאני/גרמני Banda (חבורה חמושה) או מהשורש הסלאבי בלקני Pandur/Pânde חייל לא סדיר/אורב.
פֵּצ'וֹ, ברבים פֵּצ'וֹס (petcho)
חזה; כיס חזה.
בכרוניקה משמש בכמה מובנים: 1.חזה (בעיקר נשי); 2. אזור או כיס פנימי בבגד הגברי (כגון בפרמלה או באשקורטה), המשמש להחזקת כסף ומסמכים; 3. בהשאלה — “לשלם מהפצ'ו שלו”: מכיסו הפרטי, מהונו האישי.
פֵרֵגֶ'ה (feredje)
בגד עליון לנשים; כיסוי גוף ורעלה.
מעיל עליון ארוך לנשים, רחב וחסר גזרה, בעל שרוולים ארוכים, שנלבש מעל הבגדים הרגילים בעת יציאה מהבית. בקהילות הבלקן מציין לעיתים מערכת לבוש שלמה הכוללת גם כיסוי גוף רחב וגם רעלה לכיסוי הפנים, בהתאם לנורמות הצניעות.
פֶרמֵלָה (fermele)
אפודה רקומה או וסט עליון.
בגד עליון קצר ללא שרוולים, הנלבש מעל ה־אַנטֵרי, המאפיין הבולט שלו הוא עיטורי "סירמה" (רקמת פתילים מוזהבים או כסופים) ושרוכי משי. נלבש בידי נשים וגברים כאחד.
פְּרֵסִיָאדוֹ (presiado)
טקס הערכת הנדוניה; יקיר אהוב
טקס הנערך בבית הכלה, בדרך כלל בבוקר יום ראשון שלאחר שבת החופה ולפני יציאתה לבית החתן, שבו מעריך מיוחד (המכונה אף הוא פרסיאדו) מעריך ורושם את שווי כל פריטי ה־אָשוּגָר. הרשימה נמסרת לכלה, והפריטים נארזים ומובלים לבית החתן.
פַתוָוה (fetva)
פסק הלכה מוסלמי.
חוות דעת הלכתית הניתנת על ידי חכם דת מוסלמי (מופתי) בתגובה לשאלה ספציפית.
צ'וֹרבָּאג'י (chorbadji)
נכבד מקומי או בעל סמכות בקהילה הלא מוסלמית.
מקור המונח במילה הטורקית למרק ,(Çorba) ושימש כדרגת קצונה אצל היניצ'רים (מפקד היחידה שאחראי על ה"מטבח"). במרחב הבלקני נוצרי ובכרוניקה קיבל המונח משמעות רחבה של נכבד מקומי נוצרי, מראשי הקהילה, איכר או סוחר נוצרי עשיר ומכובד. משמש גם בהשאלה במשמעות אדון, בעל־בית או מעביד.
צ'וֹרָפֵּס (tchorapes)
גרב; לעיתים גם גרב קצר או אנפילה (נעל בד רכה).
גרב; לעיתים גם גרב קצר או אנפילה (נעל בד רכה).
גרבי צמר לבנות, שלרוב נסרגו ביד, ושימשו חלק בסיסי בלבוש היומי והמסורתי. ננעלו בתוך נעליים רכות או כפכפים, ולעיתים גם לבדן בתוך הבית. מעבר לתפקידן המעשי בשמירה על חום הרגל, היו הגרביים גם פריט לבוש בעל ערך אסתטי: במקרים רבים עוטרו בדגמים גאומטריים או בצבעים שונים, ולעיתים שיקפו מעמד חברתי או שיוך אזורי. נלבשו בידי נשים וגברים כאחד.
צ'יבּוּק, ברבים צ'יבּוּקים (tchibuk)
מקטרת טורקית ארוכה.
כלי עישון עות'מאני בעל פומית עץ ארוכה וקנה, שבקצהו ראש עם טבק. בכרוניקה משמש גם כחלק מנוסחת אירוח מקובלת: "צ'יבוק וקפה" – כיבוד רשמי ומכובד לאורח חשוב. יש להבחין בינו לבין נרגילה ,(nargile) שהיא כלי שונה הכולל מים.
צ'יפליק, ברבים צ'יפליקֶס (tchiflik)
אחוזה חקלאית.
אחוזת אדמה גדולה באימפריה העות'מאנית, בבעלות פרטית או בחזקה ארוכת טווח, שעובדה על ידי אריסים או כפריים ששילמו חלק מן היבול או מיסים. בכרוניקה מציין גם בסיס כלכלי חשוב ולעיתים מקור הכנסה קבוע שאינו מחייב מעורבות יומיומית (נחלה).
צֵ'לֵבּי (tchelebi)
תואר כבוד; אדון או איש אשכולות; אדם נכבד ומשכיל.
תואר כבוד טורקי-עות'מאני תואר כבוד טורקי-עות'מאני אשר בהקשר של המאה ה-19 מציין אדם מכובד, אדיב ובעל מעמד חברתי ותרבותי גבוה. בכרוניקה משמש הן כתואר פנייה מכבד, הן ככינוי לאדם מן האליטה החברתית והכלכלית, והן כשם פרטי או שם משפחה שהתקבע מכוח ייחוס המעמד בתקופה זו. אדם מכובד, אדיב ובעל מעמד חברתי ותרבותי גבוה. בכרוניקה משמש הן כתואר פנייה מכבד, הן ככינוי לאדם מן האליטה החברתית והכלכלית, והן כשם פרטי או שם משפחה שהתקבע מכוח ייחוס המעמד בתקופה זו.
צַ'לגי, ברבים צַ'לגיס (tchalgi)
תזמורת; מוזיקה; כלי נגינה.
במקור מציין כלי נגינה או מוזיקה אינסטרומנטלית. בכרוניקה משמש בכמה מובנים: תזמורת, קבוצת נגנים, ולעיתים עצם הנגינה או המוזיקה המבוצעת. המונח מזוהה בעיקר עם מוזיקה מזרחית/עות'מאנית המלווה אירועים וחגיגות.
צָ'מָשיר (tchamachir)
לבנים; מגבות; כלי מיטה ושולחן; כביסה.
מונח כללי לפריטי בד לבנים: בגדים תחתונים, מגבות, כלי מיטה ולעיתים גם מפות. בכרוניקה עשוי לציין הן פריטי לבוש בלבד והן מכלול רחב של פריטי טקסטיל, במיוחד כחלק מ־אָשוּגָר (נדוניית הכלה). בטורקית מציין גם כביסה.
צֶ'פּקֵן (tchepken)
מקטורן רקום קצר.
בגד עליון קצר, לעיתים מקטיפה, המעוטר ברקמה ולעיתים בציציות. קיימות וריאציות בגזרה: ז'קט קצר עם שרוולים שסועים וארוכים מאוד, או וסט ללא שרוולים. המשותף לכולם הוא הרקמה העשירה והשימוש בו כשכבה דקורטיבית מעל האנטרי.
צָ'פְּרָז, ברבים צָ'פּרָזֶיס (tchapraz)
רצועה צולבת; בנדלייר.
במקור מציין רצועה אלכסונית הנלבשת על הגוף. בכרוניקה: חגורה או רצועה אלכסונית על החזה, שעליה תלויים מטבעות זהב, כחלק מלבוש ייצוגי או חגיגי.
צַ'קשיר (tchakchir)
מכנסיים רחבים קצרים (סוג של שלוואר).
מכנסיים מזרחיים רחבים בחלקם העליון, הנעשים צרים בהדרגה באזור הברכיים או השוקיים, ולעיתים מסתיימים מתחת לברך. פריט לבוש גברי נפוץ, המשמש ללבוש יומיומי ולעבודה.
צָ'רדָק (tchardak)
מרפסת; פרגולה; ביתן.
מבנה פתוח או חצי פתוח, כגון מרפסת, גזוזטרא או פרגולה. בכרוניקה עשוי לציין גם ביתן או מבנה קל בחצר, שאינו חלק מן הבית המרכזי.
צָ'רָה, צָ'רוּקָה, צָ'רָס (tchara, tcharuka)
סנדל כפרי.
נעל בלקנית מסורתית פשוטה, עשויה לרוב מעור, המשמשת להליכה יומיומית בתנאי שטח. בכרוניקה מציין הנעלה עממית ופשוטה, ולעיתים במשמעות כפכפים או דרדסים.
צֶ'רקֶס (tcherkes)
מעיל ארוך רקום.
בגד עליון ארוך, לרוב רקום בעיטורים (כגון קְלוֹבּוֹדָן). בכרוניקה מופיע בהקשר של לבוש נשים, ולעיתים כחלק ממערכת לבוש חגיגית.
קַאִימָקָאם (kaimakam)
מושל מחוז או עיר.
תואר מנהלי באימפריה העות'מאנית, ששימש בדרגות ובתקופות שונות לתפקידים מגוונים. בכרוניקה מציין בעיקר מושל מקומי: בתחילה מושל סנג'ק (מחוז מדרגה שנייה), ולאחר רפורמת הווילאייטים (1864) מושל קאזה (מחוז מדרגה שלישית), כלומר מושל עיר וסביבתה.
קָאשָה, ברבים קָאשָס (kacha)
תיבה; ארגז; קופה.
במקור מציין כלי אחסון – ארגז, תיבה או קופסה, ואף קופה. בכרוניקה משמש לרוב במשמעות מוסדית ארגונית: קופת הממשל, הגזברות או משרד האוצר המקומי. במסגרת המבנה הפיאודלי, לכל שלטון מקומי הייתה קָאשָה משלו לניהול הכנסות, תשלומים וקרנות (כולל לעיתים קרנות צדקה).
קָאשֵרוֹ (kachero)
גזבר; קופאי.
אדם האחראי על ניהול הקופה. בכרוניקה, בתפקיד שלטוני: ממונה מטעם השליט המקומי על קופת הממשל. לרוב סוחר אמיד, שתפקידו כלל ניהול כספים, המרת מטבעות, ביצוע העברות לשלטון המרכזי והבטחת נזילות כספית לממשל המקומי.
קוֹלטוּק (koltuk)
חדר קטן; פינת ישיבה.
במקור מציין כר, מושב או כורסה. בכרוניקה המשמעות עקבית ושונה: חדר מגורים קטן הצמוד לחלל המרכזי (הסלון), המשמש כפינת ישיבה, חדר משני או חדר ילדים. לעיתים מתואר כחדר אינטימי לשימוש יומיומי בתוך הבית.
קוֹמִיטִי (komites, komitos, komitas)
מורדים; לוחמי גרילה.
כינוי לקבוצות גרילה לא סדירות שפעלו בבלקן בשלהי התקופה העות'מאנית, במיוחד מן המחצית השנייה של המאה ה־19 ועד סופה. מקור השם בארגונים מהפכניים לאומיים (“ועדות”), שחבריהם פעלו למען שחרור מן השלטון העות'מאני. בכרוניקה מתוארים הקומיטי הן כלוחמים שפעלו לצד הצבא הרוסי במלחמת רוסיה–טורקיה (1877–1878), והן כקבוצות גרילה שפעלו גם לאחריה. לצד פעילותם המרדנית, הם עסקו לעיתים גם בשוד, גביית כספים בכפייה ואלימות, ואף בפגיעה באזרחים. בתרגום נרשמת הצורה קומיטי (ברבים), לפי השימוש הבולגרי.
קוֹנדוּצ'וֹ, ברבים קוֹנדוּצ'וֹס (kondutcho)
כל מה שנאכל בפת; תבשיל; תוספות.
שם כללי למאכלים הנאכלים עם הלחם ומהווים את עיקר הסעודה או התוספת לה. בכרוניקה משמש בכמה מובנים משלימים: תבשיל עיקרי – מאכל מבושל (בשר, אורז, מאפים וכדומה); תוספות – מאכלים המלווים את המנה (זיתים, ירקות וכד'); מאפים ופשטידות כחלק מרכזי בארוחה; ירקות טריים או מבחר ירקות עונתיים; בהשאלה, במובן התלמודי – כל דבר הנאכל עם הלחם ונותן לו טעם.
קוֹנטָדוֹ (kontado)
נדוניה במזומן.
החלק הכספי של הנדוניה, הנקבע בין הצדדים בעת האירוסין. בכרוניקה ניתן לעיתים לא במזומן ממש אלא בצורת נכסים פיננסיים, כגון אגרות חוב. מהווה רכיב משלים ל־אָשוּגָר (הנדוניה בעין).
קוֹנסוּליטים, קוֹנסוּליטֶה (konsolites)
אגרות חוב צמיתות (קונסולס).
אגרות חוב ממשלתיות ללא מועד פירעון לקרן, המעניקות לבעליהן ריבית קבועה לאורך זמן. בכרוניקה מתוארות כהנפקות עות'מאניות מסוג konsolide , הכוללות תלושי ריבית (קופונים) הנפרעים בפרקי זמן קבועים (לרוב חצי־שנתיים). המונח מופיע בדרך כלל ברבים, ומשקף כלי השקעה פיננסי.
קוֹנספוּאֶגרוֹס (konsfoegros)
מחותנים; בני משפחת הצד השני.
המונח משקף הן קרבה משפחתית והן תפקיד טקסי במסגרת מנהגי הנישואין. בכרוניקה זה מתבטא בכמה מובנים קרובים: 1. הורי החתן והכלה זה כלפי זה; 2. כינוי קיבוצי לבני משפחת החתן או הכלה בעיני הצד השני; 3. "המחותנים המלווים” — משלחת של בני משפחה וחברים הנשלחת, לפי המנהג, לעיר מגורי הכלה, כדי ללוותה ולהביאה לבית החתן.
קוֹנָק (konak)
בית אצולה; בית מושל.
מבנה מגורים גדול במרחב העות'מאני, ששימש כביתם של נכבדים, פקידי שלטון או מושלי ערים. בכרוניקה מופיע בשתי משמעויות עיקריות: בית אצולה או אחוזה של נכבדים טורקים, לעיתים גם מקום מושבו של המושל; בהקשרים מאוחרים יותר – מתחם עירוני גדול המשמש למסחר וללינה (לעיתים משולב עם חאן), שאליו מגיעים כפריים לצורכי שוק ועסקים. המונח משקף מעבר ממבנה שלטוני אצילי למרחב עירוני כלכלי.
קוּשָק, ברבים קוּשָקֵיס (kuchak)
חגורה; אבנט.
חגורת אריג רחבה הנכרכת סביב המותן מעל ה־אַנטֵרי. בכרוניקה מופיע בשימושים מגוונים: אצל גברים: רצועת בד ארוכה (לעיתים מצעיף קשמיר), הנכרכת פעמים אחדות סביב המותן; אצל נשים: אבנט מבד מקופל או חגורה ארוגה/קלועה ולעיתים מעוטרת בחוטי מתכת ואבזמים; שימוש פונקציונלי: החזקת חפצים (כסף, טבק, כלי כתיבה); לעיתים גם במשמעות מטפחת הנכרכת סביב ה־פֶז.
קידושי הדרך (kiduchim de kamino)
ייפוי כוח לנישואין בדרך.
מנהג שבו החתן מעניק לשליח (לעיתים אבי הכלה) סמכות ללוות את הכלה מביתה לבית החתן. בכרוניקה כולל המנהג גם היבט משפטי, טקסי והלכתי: החתן מסיר מן השליח אחריות לשלום הכלה במהלך הדרך, ולעיתים נערך גם טקס המלווה את מסירת הסמכות.
קיוֹסק (kiochk)
ביתן; מבנה קטן.
מבנה קטן אופייני לארכיטקטורה העות'מאנית, לרוב ביתן גן או בית קיץ המשמש לקבלת אורחים או מנוחה. בכרוניקה משמש גם במשמעויות נוספות בתוך הבית: עליית גג; פינת ישיבה מוגבהת או אזור סמוך לחלון בתוך חדר גדול.
קיוּרדי (kiordi / kjurdi)
מעיל עליון מרופד בפרווה.
מעיל ארוך לחורף, בעל בטנה ושוליים של פרווה, הנלבש כבגד עליון. בכרוניקה מציין בגד חורפי חם, המשויך ללבוש יומיומי או ייצוגי בעונות הקרות.
קַיימֶה (kaime)
שטר כסף עות'מאני.
שטרות נייר שהונפקו על ידי האוצר העות'מאני, לעיתים ללא כיסוי במתכות יקרות. בכרוניקה מציין כסף נייר (banko-notos) שערכו בפועל בשוק היה נמוך מן הערך הנקוב והלך ופחת עם הזמן, במיוחד על רקע ריבוי הנפקות. משקף את תופעת הפיחות במטבע בתקופה.
קירָאג'י (kiradji / kiratchi)
בעל עגלות ושליחויות; מוביל.
במקור מציין שוכר או משכיר (ובעיקר משכיר בהמות משא). בכרוניקה מציין בעלי סוסים ועגלות ורוכביהם, העוסקים בהובלת אנשים וסחורות למרחקים, ולעיתים מאורגנים כחברות הובלה ושליחויות. בהקשרים מסוימים משמש גם במשמעות של שליח או מוביל מסרים.
קְלוֹבּוֹדָן (klabedon / klabudan)
רקמת חוטי זהב וכסף.
טכניקת רקמה יוקרתית מן המרחב הבלקני, המשתמשת בחוטי מתכת (זהב או כסף), לעיתים מלופפים סביב ליבת משי, ומשולבים בבדים ובקישוטי לבוש. בכרוניקה מציין סוג עיטור עשיר במיוחד בבגדים חגיגיים (כגון מעילים, אפודות ובגדי נשים), ומהווה סימן למעמד ולעושר.
קַנטָר (kantar)
מידת משקל.
יחידת משקל גדולה באימפריה העות'מאנית (בקירוב כ־250 ק"ג, אך השתנתה לפי אזור וסחורה) בכרוניקה משמש גם כיחידת אריזה של מטילי ברזל, כלומר לא רק משקל מופשט אלא כמות תקנית של סחורה.
קָרָקָצָ'נים (karakatchanes)
קבוצת רועים נודדים.
קבוצה אתנית בלקנית ,ביוונית ,Sarakatsani ,מוצאה מיוחס ליוונים או לוולאכים, אשר נדדה ברחבי יוון, בולגריה, אלבניה ומקדוניה. בכרוניקה מופיעים כרועי צאן נודדים, חלק מן המרחב הכפרי וההררי של הבלקן.
רָאבּוּש (rabuch / raboch)
מקל חוב (שיטת רישום).
שיטה מסורתית לניהול חובות באמצעות זוג מקלות תואמים, שעליהם נחרצים סימנים לציון כמויות או סכומים. בכרוניקה משמש כאמצעי לרישום מכירות באשראי: כל צד מחזיק מקל, והחריצים משמשים כמעין שטר חוב או קבלה מוסכמת.
רֵבּוֹסוֹ (reboso)
מטפחת ראש; צעיף.
צעיף ארוך לכיסוי הראש והכתפיים. בכרוניקה מציין מטפחת או שביס המכסה את השיער, ולעיתים חלק ממערכת כיסוי הכוללת גם צעיפים המכסים את צדי הפנים והצוואר.
רֵסוּמָט (resumat / rusumat)
מיסים; היטלים.
כינוי כללי לסוגי מיסים באימפריה העות'מאנית מן השורש resm)). בכרוניקה: מס על הפָּרות, הסוסים והדגים שנמכרו בשווקים, ובאיזורי הדנובה, מס ישיר על דגים שנדוגו בדנובה. משמש כמונח כללי למערכת גביית מיסים.
שַארקי, ברבים שַארקיים (charki)
שיר; זמר; לחן מזרחי.
סוגה של שיר אמנותי עות'מאני (Şarkı), בעל מבנה שירי קבוע (בניגוד למקאם שהוא המסגרת המוזיקלית הכללית). בקרב יהודי האימפריה העות'מאנית, השארקי היה נפוץ מאוד גם בשירה דתית וגם בשירי חול.
שבת חופה (chabad de talamo)
השבת שלפני החתונה.
שבת שבה הכלה עדיין בבית הוריה, ובה נוהגת הקהילה לבקר בבית הכלה לאחר התפילה ולצפות בפריטי ה־אָשוּגָר התלויים לראווה. במקביל, בבית החתן נשלמות ההכנות למשתה החתונה, שיימשך מספר ימים לאחר הגעת הכלה. בשבת זו מתכנסת גם משפחת החתן לסעודה משותפת, כאשר בני המשפחה מביאים עמם מאכלים, כחלק ממנהג הסיוע לבעלי השמחה.
שולחן (meza / masa)
שולחן; סעודה.
במקור מציין שולחן. בכרוניקה מתאר את צורת האכילה המקובלת: מפה הפרושה על הרצפה או על דרגש נמוך, שסביבה יושבים הסועדים על כריות או מזרנים. לעיתים משמש גם במשמעות של ארוחה או סעודה.
שִילְטֶה, ברבים שִילְטֶס (chelte / chilte)
מזרן; מצע ישיבה.
מזרן דק המשמש לישיבה או לשכיבה. בכרוניקה משמש לרוב כמצע פרוש על הרצפה, כחלק מתרבות הישיבה והאירוח. לעיתים נפרש מעל מצע עבה יותר לשם ריכוך.
שימושי כספים (prevalimientos)
ניהול וניצול משאבים כספיים.
מונח רחב המציין שימוש באמצעים פיננסיים לצורך קיום, הרחבה או ייצוב פעילות כלכלית. בכרוניקה כולל מגוון פעולות: מסחר, אשראי, הלוואות, חלפנות, רכישות בהקפה, ניהול תזרים ומימוש נכסים. המונח אינו מציין בהכרח הצלחה, אלא את עצם ההתנהלות הכלכלית – שלעיתים הובילה לרווח, ולעיתים להפסדים ולחובות.
שָיָק, ברבים שָיָקֵיס (chajak)
בד צמר גס.
בד צמר ארוג, עבה וחזק, שמקורו במרחב הבלקני. בכרוניקה מציין בד כפרי פשוט ועמיד, ששימש לביגוד יומיומי ולעיתים גם לבגדי עבודה ואף למדי חיילים.
שָל (chal)
צעיף; אריג קשמיר.
צעיף גדול או אריג צמר דק (לעיתים מקשמיר), המשמש לכיסוי או לביגוד. בכרוניקה משמש גם כאבנט – חגורת בד או צמר הנכרכת סביב המותן, בנוסף לשימושו כצעיף.
שלוואר (chalvar)
מכנסיים רחבים.
מכנסיים מזרחיים רחבים (אברקיים), הנפוצים באימפריה העות'מאנית. נלבשים על ידי גברים ונשים כאחד, לרוב מתחת לבגדים אחרים; רחבים באזור המותניים והירכיים והולכים ונהיים צרים באזור השוקיים.
שני זוגות תפילין (meter dos pares de tefilim)
מנהג הלכתי.
מנהג הנחת שני זוגות תפילין נוצר עקב המחלוקת בין רש"י לרבנו תם על סדר הפרשות בתפילין. משקף מנהג של הקפדה דתית, בעיקר בקרב מקובלים ובעלי הידור במצוות. לפי הכרוניקה נהגו כך האבות המייסדים של משפחת אריה מסמוקוב מהדור הראשון והשני.
שער הרחוב (poerta de la kae)שער הרחוב
שער שכונתי.
שער המפריד בין הרחוב הציבורי לבין מרחב פנימי – סמטה או רחבה שכונתית. בכרוניקה מובחן משער הבית הפרטי, ומהווה חלק ממבנה המרחב העירוני המסורתי.
תָקריר (takrir)
שטר בעלות; מסמך רשמי.
במקור מציין מסמך רשמי או הצהרה מנהלית באימפריה העות'מאנית. בכרוניקה משמש באופן עקבי לציון שטר או אישור להעברת בעלות על קרקע, שהנפקתו כרוכה לעיתים בתשלומי מיסים או חובות נלווים.