מזרן; ספסל ישיבה נמוך; ספה טורקית.
במקורו, המינדר הוא פריט נייד – מזרן הממולא בחומר רך או כרית עבה לישיבה והישענות המונחים ישירות על הרצפה או על מחצלת. עם התפתחות הריהוט העות'מאני, המזרנים הללו הונחו על גבי ספסלי עץ קבועים המחוברים לקירות החדר, ובצירוף כריות גב תואמות, הפך השם "מינדר" לכינוי של מערכת הישיבה כולה (הספה הטורקית). לפי התיאורים נראה כי בבתי אריה היו מינדרים משני הסוגים.