כינוי הגנה (סגולה) לילד.
מילולית: "קנוי". שם המוענק לילד כסגולה לאריכות ימים, לרוב לאחר פטירת אחים קודמים. בכרוניקה מתואר הטקס הסמלי של "מכירת" הילד לאדם עשיר או נכבד – שדואג לו ומאמץ אותו באופן סמלי – כדי "לפדותו" ממלאך המוות. הכרוניקה מציינת הקבלה לכינוי הארמי 'ישר', במשמעות דומה.