הוקרה ותודות
פרויקט תרגום הכרוניקה והקמת האתר נמשכו שנים רבות, ולא היו יכולים לצאת לפועל ללא עזרתם, עצתם ותמיכתם של אנשים ומוסדות רבים. לחלקם חלק ישיר בעבודת התרגום והמחקר, אחרים תרמו מזיכרונותיהם, מידיעותיהם ומניסיונם, ורבים עודדו אותי להמשיך בדרך הארוכה של פענוח, תרגום והנגשת הכרוניקה לציבור.
שותפים לדרך
לילי אברהמי סידי לבית אריה ז"ל
תודה והערכה מיוחדת ללילי אברהמי סידי לבית אריה ז"ל. בתחילת הדרך, כאשר הייתה כבת תשעים, ישבה עמי על תרגום הכרוניקה שעות רבות מדי שבוע, במשך חודשים ארוכים, ניסתה לדלות מזיכרונה מילים בבולגרית ובטורקית שלא שמעה עשרות שנים, וסיפרה לי על משמעותם של מושגים וביטויים בלשונה ובדיאלקט המשפחתי שלה, כל זאת בליווי זיכרונות על משפחת אריה מתחילת המאה ה-20
אחי אריה לוי
אריה לוי, אחי, הנושא בשמו הפרטי את שמה של משפחת אריה, ליווה אותי לאורך שנות העבודה על הכרוניקה, קרא חלקים נרחבים מן התרגום והאיר את עיניי בהערותיו. בשלב הקמת האתר נרתם לפרויקט בכל כוחו, ובזכות ניסיונו רב השנים בפיתוח מערכות תוכנה השקיע מחשבה, אחריות ומאמץ רב בהקמת האתר ובהוצאתו לאור.
בתמונה מימין לילי אברהמי סידי לבית אריה ז"ל (במרכז) עם חברות, בחזית בית הספר התיכון בו למדה בעיר הולדתה פזרג'יק. זוהי תקופת הכיבוש הנאצי בבולגריה והנערות עונדות מגני דוד קטנים בצבע צהוב. בתמונה משמאל, המתרגם, יוסף עוזי לוי (מימין) ואחיו אריה לוי, יחד עם נשותיהם ובת נוספת למשפחת אריה – Steliana Barakova, בחזית אותו בית הספר ואותו השער.
מוסדות וארגונים
הרשות הלא
ומית לתרבות הלאדינו תמכה כספית בראשיתו של פרויקט התרגום, בשלב שבו עדיין נתפס כעבודת תרגום ופרסום מצומצמת בהרבה מן המיזם הרחב שהתפתח לימים. הרשות אף פרסמה מאמר שכתבתי על משפחת אריה בכתב העת שלה. תודה מיוחדת לראשת הרשות המנוחה פרופ' תמר אלכסנדר ז"ל, שקיבלה אותי לפגישה, עודדה אותי להמשיך בעבודה, קראה חלקים מן החומר ותרמה לי רעיונות וכיווני מחשבה חשובים בתחילת הדרך.
ועד העדה הספרדית תמך אף הוא כספית בראשית פרויקט התרגום, והעניק אכסניה לחוגי הלדינו שבהם השתתפתי בתחילת לימודיי. במסגרת זו למדתי מהמנחה אלברט ישראל, שסייע לי גם בפענוח מושגים ומשפטים המשלבים טורקית ולדינו, המופיעים בכרוניקה
צוות המוזיאון ההיסטורי של סמוקוב, ובמיוחד האוצרת Ms. Desislava Kanazirova (Десислава Каназирова) אירחו אותי ואת בני משפחתי, חלקו עמי ידע וחומרים חשובים, וסייעו במחקר. בין היתר העמידו לרשותי את התרגום הבולגרי של הכרוניקה, מאת אלי אשכנזי ואשר חננאל, שסייע רבות בהבנת הדיאלקט והלשון של התקופה.
מכון בן־צבי לחקר קהילות ישראל במזרח: מכון בן־צבי הוא מן המוסדות החשובים לחקר יהדות המזרח. ראשת המכון היוצאת, פרופ' מרים פרנקל, קראה פרקים מן התרגום, התרשמה מחשיבותו של המפעל ואף יזמה ניסיון לקדם את פרסום הכרוניקה במסגרת המכון. אף שהמהלך לא הבשיל לבסוף, בין היתר בשל היקפה העצום של הכרוניקה והקושי בעריכת תרגום בהיקף כזה, זכיתי ממנה לעידוד רב, להכוונה ולתמיכה משמעותית בהמשך הדרך.
מסייעים מרכזיים בתרגום ובמחקר
יעלה כהן
מומחית ללדינו ולעברית, שליוותה אותי בשלבים הראשונים של הפרויקט. היא סייעה לי בלימוד אינטנסיבי של השפה, בתרגום העמודים הראשונים של הכרוניקה ובפענוח מושגים וקטעים קשים, ובכך הניחה עבורי את היסודות להמשך עבודת התרגום והמחקר.
סער פז
קרוב משפחה, איש אשכולות ובעל ידע רחב בתולדות יהודי בולגריה, בתרבותם ובעולם ההלכה והמסורת היהודית. הוא קרא חלקים רבים מן התרגום, העיר הערות חשובות, סייע בהבהרת מושגים וסיפק לי אסמכתאות, מסמכים וצילומים הקשורים לעולמה של הכרוניקה ולמשפחת אריה.
קרלה ויונטי
חברתי ללימודי הלדינו, שגילתה עניין עמוק בכרוניקה ובסיפורה של משפחת אריה. בזכות ידיעותיה באיטלקית ובספרדית סייעה לי רבות בפענוח מילים, מושגים וקטעים קשים הקשורים לעולם השפות הרומאניות, ובתחילת הדרך הייתה לי לעזר משמעותי מאוד בעבודת התרגום וההבנה של הטקסט.
פרנסואה אזאר
חוקר הלדינו הבכיר מצרפת, שעסק בכרוניקה עוד כאשר הייתי בשלבים הראשונים של לימוד ותרגום. במשך השנים פרסם קטעים ממנה בכתב העת בעריכתו Kaminando i Avlando של אגודת הלדינו הפריזאית Aki Estamos, בהמשך אף החל במלאכת תרגומה. לאחר שנוצר בינינו קשר, סייע לי בנדיבות רבה בפענוח מושגים, ביטויים וקטעים קשים מן הכרוניקה, והעמיד לרשותי מידיעותיו ומניסיונו הרב בחקר הלדינו.
מוריי באוניברסיטה העברית
פרופ' דוד בוניס
מורי ורבי ללדינו למתחילים ולמתקדמים באוניברסיטה העברית. מעבר ללימודים עצמם, הקדיש לי מזמנו ומידיעותיו הרבה מעבר לחובותיו האקדמיות, וישב עמי פעמים רבות ללימוד אישי של השפה ושל כתבי הלדינו. הוא סייע לי בפענוח מושגים, בתרגום כתב משפחתי מוקדם משנת 1900, הכיר לי אנשים מתחום חקר הלדינו ועודד אותי לאורך הדרך להמשיך בעבודה על הכרוניקה.
פרופ' אלדינה קינטנה
אצלה למדתי על תולדות שפת הלדינו, התפתחותה ותולדות היהודים הספרדים ותרבותם. לאורך הדרך סייעה לי גם בעצות ובהכוונה מקצועית, ובמיוחד בגישה למאגרים בלשניים, למילונים חשובים ולכלים טכניים שונים שסייעו בעבודת המחקר והתרגום.
ד"ר מיכל הלד דילרוזה
אצלה למדתי על השירה והסיפורת העממית בלדינו ועל זיקתם העמוקה של היהודים הספרדים לדת, למסורת ולזיכרון התרבותי של עולמם. שיעוריה חשפו אותי גם לעולם רגשי עמוק של געגוע, זיכרון וזהות משפחתית, והשפיעו עלי רבות במהלך עבודתי על הכרוניקה.
עריכה והקמת האתר
גלית שחם
העורכת הלשונית של הכרוניקה, שעבדה עמי בצמידות במשך כשנה על עריכת התרגום והלשון, במסירות, בקפדנות וברגישות רבה לאופיו הייחודי של הטקסט. אף שאינה דוברת לדינו, ידעה לרדת לעומק רוחו של המקור ולשמר בעברית הן את סגנונו הסיפורי העממי של המחבר והן את העושר התיאורי של עולמם המשפחתי, החברתי והתרבותי של יהודי הבלקן והאימפריה העות'מאנית.
איתי האפרתי
מקים אתר האינטרנט, שפעל במקצועיות, בתבונה ובמסירות בהקמת האתר. בניסיונו ובחושיו הטובים הבין במהרה את אופיו הייחודי של הפרויקט, וסייע לנו לנווט בין הרצון ליצור אתר מודרני ונגיש לבין הצורך לשמר את אופיו המחקרי, המשפחתי והקהילתי של עולם הכרוניקה.
מסייעים וחוקרים נוספים
ד"ר אבנר פרץ
עורך המילון המקיף ללדינו–עברית–אנגלית, שקיבל אותי בראשית הדרך לשיחה מעודדת ונתן לי תחושת ביטחון להמשיך בעבודה על הכרוניקה. בהמשך תרגם פרק מן הכרוניקה עבור אחד מבני המשפחה, ותרגומו סייע לי רבות בהמשך עבודת התרגום והפענוח.
ד"ר עירית שחם ופרופ' רוני שחם
חברים קרובים של משפחתנו במשך שנים רבות, שליוו את הפרויקט בעצה טובה, בהערותיהם ובתמיכתם המתמשכת. ד"ר עירית שחם סייעה גם בקריאה ובהערות על כמה מן המאמרים שנכתבו במסגרת העבודה על הכרוניקה.
ז'אנה רט לבית אריה
שותפה למחקר רב שנים על משפחת אריה. היא העבירה לידי את עץ המשפחה המקיף ששרטט אביה בשנות השישים של המאה העשרים – מסמך יסוד שליווה אותי לאורך המחקר וסייע לי בהבנת הקשרים המשפחתיים המסועפים של בני הכרוניקה. בנוסף חלקה עמי מידיעותיה הרבות על בני המשפחה וקורותיהם.
ד"ר רבקה הבסי
סייעה לי בכמה צמתים חשובים במהלך העבודה על הכרוניקה. בראשית הדרך תרגמה עבורי עמוד מן הכרוניקה והעניקה לי דחיפה משמעותית להמשך העבודה. בהמשך פענחה מכתב משפחתי חשוב בכתב סוליטראו וסייעה גם בפענוח מושגים ממקור טורקי, במיוחד מתחומי המוזיקה והשירה.
כוכבה אסא לבית אריה
באמצעות קשריה ארוכי השנים עם בני המשפחה הגיע לידיה העותק היחיד של הכרוניקה שהובא לישראל, והיא שמרה עליו במשך עשרות שנים. בזכותה הגיע אחד מעותקי המשנה לידיי, ובמידה רבה התאפשר עצם קיומו של הפרויקט. בנוסף הייתה עבורי מקור חשוב לזיכרונות, סיפורים וידיעות על בני משפחת אריה וקורותיהם.
תודות נוספות
אנשים רבים נוספים סייעו לי במהלך השנים בעצה, בהפניה למקורות, בפענוח, בתרגום ובמחקר. אם שכחתי מישהו מהם – עמו הסליחה:
חיים כרמי, עמי שאלתיאל, אלדו סבי, רינה נייגר, פרופ' שלום צבר, מישל אריה, ד"ר מרטין שטכאונר (Martin Stechauner), ד"ר ערן אריה, דוד כהן, פרופ' אייל ג'ינאו, ד"ר דותן ארד, גלעד אביב וארז וניג – יבואו כולם על הברכה.
משפחה וזיכרון
תודה מיוחדת לאימי שרה נינה לוי לבית אריה ז"ל, לסבי וסבתי, ולבנות הדודים והדודים מצד אימי, בנות ובני משפחת אריה, מנוחתם עדן, שמהם שמעתי במשך השנים שברי זיכרונות, סיפורים ועדויות על משפחת אריה ועל עולמה של הקהילה היהודית הקטנה בפזרג'יק שבבולגריה. מהם למדתי מהי אחווה משפחתית וקהילתית בחיי יהודי בולגריה.
בתמונה מימין סבא ז'ק אריה עם שלושת נכדיו הבוגרים, יוסף עוזי לוי (מימין) אריה לוי ואושרה דיין. בתמונה המרכזית המתרגם יוסף עוזי לוי עם הוריו נינה שרה לוי לבית אריה ומרדכי לוי, על הדשא בנתניה. בתמונה השמאלית צילום הדרכון הבולגרי של שרה נינה לוי לבית אריה משנת 1944 עת עלתה לישראל במסגרת עליית הנוער.
תודה אישית
ולבסוף, תודה עמוקה לרעייתי ולבני משפחתי, שקיבלו באהבה ובהבנה את השנים הארוכות, השעות המרובות, ההתמסרות הרבה, ולעיתים המוגזמת, שליוו את העבודה על הפרויקט. הם היו לי אוזן קשבת, מקור לתמיכה ולעידוד, ולעיתים גם שותפים אמיתיים לדרך.