פרש עות'מאני; בעל אדמות צבאי; מושל עיר על כפריה.
במקור מציין חייל פרשים בצבא העות'מאני. בכרוניקה ובהקשר השלטוני הרחב מציין מעמד חברתי צבאי של בעלי זכויות קרקע (טימאר), מקורם במפקדי צבא ופרשים, שקיבלו כשכר חלקות אדמה והפכו למעמד השליט במחוזות האימפריה. הם ששימשו ככוח צבאי אזורי, ובשעת הצורך היו אחראים בפני הסולטאן להביא לקרב מספר מסוים של חיילים.