בית אצולה; בית מושל.
בית מגורים גדול, אחוזה או ארמון; בית המושל ומרכז הממשל המקורי. בבולגריה העות'מאנית שימש המושג לתיאור ביתו המפואר של אדם רם־מעלה או כמושב השלטון העירוני. בכרוניקה מופיע המונח בשתי משמעויותיו המרכזיות בתקופה: בראשונה כאחוזות ובתי אצילים רחבי ידיים, ובהמשך כמבני שלטון ומסחר מרכזיים בעיר.