לשון הכרוניקה ושעתוקה

כתיב מתהווה בעולם ללא תקן

מבוא

כרוניקת משפחת אריה נכתבה בלדינו באותיות רומיות, באמצעות מכונת כתיבה, בתקופה שבה לא התקיימו כללים מוסכמים לכתיבת ג'ודזמו באותיות לטיניות. לפיכך אין לראות באיות שבכרוניקה מערכת תקנית, אלא מערכת אישית, משתנה ולעיתים ניסיונית, שעיצב המחבר לעצמו לאורך חמש עשרה שנות כתיבתה. מטרת מבוא זה אינה ניתוח לשוני מדעי של הכרוניקה, אלא מתן הדרכה בסיסית לקורא: כיצד לקרוא את השעתוק, למה לצפות מחוסר האחידות שבו, וכיצד נעשתה עבודת השעתוק והעריכה.

אי־אחידות באיות ותהליך התגבשותו

אחד המאפיינים הבולטים של הכרוניקה הוא חוסר עקביות שיטתי באיות. לעיתים מדובר באותה מילה עצמה המופיעה בצורות שונות, ואף זו לצד זו.

כך למשל:

• המילה beografia מופיעה כך כ־14 פעמים בתחילת הכרוניקה, בעיקר בעמודים הראשונים. החל מעמוד 9 נוטש המחבר כמעט לחלוטין צורה זו.

• הצורה biografia מופיעה לאחר מכן כ־1,900 פעמים.

• צורות נדירות כגון beografija ו־biografija מופיעות אף הן, אך בשוליים בלבד.

תופעה זו חוזרת על עצמה במילים רבות ומעידה על תהליך ניסוי ועיצוב הדרגתי של האיות, בעיקר בפרקים הראשונים של החיבור. המחבר משנה כללים תוך כדי כתיבה, אך אינו חוזר לתקן לאחור.

עיצורים ותנועות – עקרונות כלליים

האות J והיעדרה הכמעט מוחלט של Y

האות J משמשת בכרוניקה בשני תפקידים שונים:

לציון העיצור ʒ (ז' רכה), כפי שנהגה בשמות כגון ז'בוטינסקי.

לציון י' עיצורית (J ב־IPA) בדומה להגייה בשפות סלאביות שכנות, ובעיקר בסרבו־קרואטית.

במקביל, האות Y, שהייתה קיימת במקלדתו של המחבר, כמעט ואינה בשימוש לאורך רוב הכרוניקה. רק סביב עמוד 2000 מתחיל המחבר להשתמש בה באופן שיטתי לציון י' עיצורית, מבלי לנטוש לחלוטין את השימוש ב־J או ב־i לאותה מטרה. השימוש הכפול נמשך עד סוף החיבור.

תופעה מעניינת היא הופעת ריכוז חריג של האות Y דווקא בפרשת המעשייה על אברהם אריה הרוכב על גב האריה. לאחר קטע זה השימוש נעלם שוב, וחוזר רק בשליש האחרון של הכרוניקה. ייתכן – כהשערה זהירה – שקטע זה נכתב או נערך בשלב מאוחר יותר ונשתל במקומו.

הבחירה ב־CH ולא ב־SH

בלדינו ה"תקנית" נהוג לציין את העיצור ׁש באמצעות SH, אך המחבר בחר באופן עקבי כמעט ב־CH (כמו בצרפתית). בחירה זו עשויה לנבוע משתי סיבות מצטברות:

השפעה צרפתית – המחבר ידע צרפתית, ושיטת האיות הצרפתית הייתה עבורו טבעית יותר.

שיקול טכני־מעשי – שימוש בצירוף אחד (CH) לכל מופעי ׁש, ללא הבחנה נוספת, פישט את מערכת האיות האישית שבנה לעצמו.

הבחירה ב־TCH לציון צ'

באופן דומה, העיצור צ' (tʃ) נכתב בכרוניקה כ־TCH ולא כ־CH. נראה כי המחבר ביקש ליצור הבחנה ברורה בין:

• CH = ש (ʃ)

• TCH = צ' (tʃ)

גם כאן ניתן להניח השפעה צרפתית, אך בעיקר ניכרת מגמה של דיוק פונֵטי עצמי, כדי למנוע עמימות בין שני עיצורים קרובים.

תנועות: חילופי O/U ו־A/E/I

בתחילת הכרוניקה (עד עמוד 27 לערך) מופיעה התנועה U לעיתים קרובות כ־OU:

ouno, algoun, moui, boutika.

לאחר מכן נוטש המחבר כמעט לחלוטין צורה זו.

גם חילופים בין תנועות נפוצים מאוד:

• A / E / I

• O / U

• I / J / Y

לדוגמה:

• alenpiar / alempiar / alempijar

• angustijado / angusiado / angosijado

• aniada / anijada / anjada

אין מדובר בשגיאות מקריות אלא בתופעה שיטתית, המשקפת הגייה חיה, רב־לשונית, שאינה מקובעת בכתב.

השפעות בלקניות ובולגריות

לצד ההשפעה הצרפתית, ניכרות בכרוניקה גם השפעות בלקניות:

• שימוש ב־J לציון י' עיצורית, כפי שמקובל בשפות סלאביות.

• בתחילת הכרוניקה אנו מוצאים חדירת U מפריד בין g לבין i בצירופים כגון guizar, tchalgui, beguis (gi → gui).

• תנודות בין sivdat / sevdad / sivdad, צורות המוכרות גם מהספרות הספרדית־בלקנית.

סימני פיסוק

• סימן השאלה ? משמש לאורך הכרוניקה כסימן קריאה.

• סימן הקריאה ! נדיר מאוד ומופיע רק בשלושה מקומות.

גם כאן אין מדובר בטעות, אלא בנוהג עקבי של המחבר.

כפל אותיות

המחבר ממעט להשתמש בכפל אותיות, וגם כאשר הוא עושה זאת – אין אחידות.

דוגמה מובהקת היא molla / mollas:

51 מופעים – 37 מהם ב־LL כפולה, והיתר ב־L בודדת.

שמות פרטיים וצורות מקבילות

בתחילת הכרוניקה מופיע השם אברם לצד אברהם. לאחר עמוד 315 נוטש המחבר את הצורה הקצרה ומשתמש כמעט רק ב־Avraam ולעיתים נדירות Abraam.

הגרש מעל האות E בשם אריה נוסף תמיד בכתב ידו של המחבר, בעיקר בשליש האחרון של הכרוניקה. צורה זו קיימת במקביל לכתיב ללא גרש, והיא משקפת כנראה רגישות מאוחרת יותר להיגוי, כפי שנהוג גם כיום בקרב בני המשפחה בצרפת.

עקרונות השעתוק והעריכה

השעתוק המובא כאן הוא העתק נאמן למקור. עם זאת:

• טעויות קולמוס משמעותיות או בלתי מובנות: הכתיב המקורי מובא ולאחריו תיקון בסוגריים מרובעים.

• טעויות קלות וברורות (כגון אות חסרה, כפל מיותר, רווחים שגויים): תוקנו ללא ציון, בהדגשה בלבד.

• צורות חריגות אך עקביות (כגון ki לצד ke) לא תוקנו.

סיכום

לשון הכרוניקה אינה "שגויה" אלא חיה, משתנה ורב־לשונית. היא משקפת אדם הכותב בלדינו מסורתי, אך חושב ופועל בעולם מודרני, רב־תרבותי, ללא כללים אורתוגרפיים מוסכמים. הבנת עקרונות הכתיבה האישיים של המחבר מאפשרת לקורא לגשת לטקסט בביטחון, מבלי להיתקל בכל סטייה אורתוגרפית כבקושי, אלא כעדות חיה לתהליך כתיבה יוצא דופן.