329 ביוגרפיה של חכם אַברָמָצֶ'ה ר. אריה 1848
בשנת 5608 [1848],[1] למרות שחכם אַברָמָצֶ'ה ניחם מעט על מות אביו, ואף שהיה חרד מאוד, המשיך בעבודתו בחנות; זאת למרות שסיפקה לו מעט [פרנסה] עד כדי כך שלא עלה בידו למכור אפילו לצורכי מזונו. עם זאת הוא לא ידע שום עוני וסבל, כיוון [שבני דודיו] שלחו לו באופן מסודר כל שבוע סכום מסוים של כסף, בין שהיה לו בו צורך ובין שלא היה לו צורך. ובנוסף שלחו לו סכום כפול בכל שבוע של כל חג. וכאשר קנו עבורם קישליקֵס [מוצרי מזון לאחסון לחורף] שלחו מהכול גם לו, מאומה לא החסירו ממנו, וגם שלחו עצי הסקה לחורף. זאת עשו כדי שלא יהיה מיואש, והתייחסו אליו כמו לאחד מבניהם.
בּוּ' מזלוּצָ'ה עם שני הילדים שילדה לחכם רפאל ושגרו גם הם איתה בבית, רצתה בזמן הזה לנסוע לגור עם אביה בפָּזָרג'יק. היא דרשה שהוא ישלם לה את כּתוּבּתהּ, אבל מאחר שלא היה לו מאיפה לתת להם, רצו כמה מקרובי המשפחה לתת לה סכום כלשהו של כסף מזומן, כדי שלא תרוקן להם את הבית כולו. בשום מחיר היא לא הסכימה ושלחה לקרוא לקרוביה מפָּזָרג'יק כדי שיסדירו את זכויותיה. בהתאם לדין תורתנו יש לשלם קודם כול את הכּתוּבָּה, ולאחר מכן יש לשלם לבעלי חוב אחרים; ולא נותנים דעת אם לא נשאר כלום, כי הדין הוא שמוכרים [הכול], עד הרעפים של הבית, כדי לשלם את הכּתוּבָּה. וכך עשו. באו קרוביה והלכו לדין תורה, וכפי שנאמר שהתורה נותנת לה
330 ביוגרפיה של חכם אַברָמָצֶ'ה ר. אריה 1848
קדימוּת עד כדי הורדת הרעפים. וזאת עשו – הם מכרו את כל מה שהיה בלי רחמים, לא השאירו להם כלום, והם נותרו, יש לומר, עירומים לחלוטין. ואחר כך, כשכבר קיבלה את כל מה שהגיע לה עד תומו, לקחה עימה את אסתר ומשה, ומאז לא שב אף אחד מן הילדים לכאן, גם כשגדלו.[2]
בעמוד 279 של ביוגרפיה זו כתבתי על אודות אלמנתו של סנ' חיימָצֶ'ה [האח החלוש של רפאל שנפטר בדמי ימיו] שהייתה ממשפחת מבורך, ובימינו אלה [צאצאי משפחה זו] הם הסנ' בכור ופשוֹ סָלָמונוב. מסתבר, לפי מה שסיפרו לי, שהשניים הללו אינם מהמשפחה של אותה האלמנה, אלא הם הבנים של בּוּ' אֶסתוּרוּלוּ, בִּתו של חכם רפאל. אותה הבת הביאה עימה בּוּ' מזלוּצָ'ה לפָּזָרג'יק, וקרוביה ואחיה חיתנו אותה בעיתהּ בסופיה גם כן עם משפחת מבורך, עם סנ' שלמה ברוך מבורך. האחרון התגורר באיחטימָן, שם הייתה לו חנות, ובכל החגים בא לסמוקוב כאורחם של צֵ'לֵבּי יהודה ואֶחיו. הוא היה חברה'מן – מצחיקן, וכולם שמחו כאשר קרבו החגים, כי אז יבוא חכם ברוך ויצחיק אותם. אותם הסנ', בכור ופשוֹ, בניה של בּוּ' אֶסתוּרוּלוּ, עיסוקם הוא:[3] הגדול שהוא חתנו של חָריבּי יֵשוּפָצֶ'ה [יהושפט], [בנו] של חָריבּי צֵ'לֵבּי, עורך דין; והשני עובד בבית סנ' קָלֵנוב בשכר של 500 פרנקים לחודש. בּוּ' אסתרוּלוּ הייתה אלמנה שנים רבות, וטיפל בה רבות בְּנהּ הקטן סנ' פשוֹ, שאיתו התגוררה כל חייה.
331 ביוגרפיה של חכם אַברָמָצֶ'ה ר. אריה, 1848
באשר לסנ' מוֹשוֹנָצֶ'ה, הבן שילדה בּוּ' מזלוּצָ'ה לחכם רפאל ושהביאה אף אותו לפָּזָרג'יק, גם הוא גוּדל בידי קרובי המשפחה, חיתנו אותו בעיתו ופתחו לו עסק. הייתה לו חנות לממכר מוצרים מן הכפרים, ומאוחר יותר היה סוכן לקנייה ומכירה של חיטה, אותה אסף בשוק ובכפרים ומכר לסוחרים גדולים שצברו כמויות גדולות. פרנסתו הייתה טובה, הוא היה שבע רצון וחי באושר. בתקופה שבה סנ' בְּכוֹרָצֶ'ה ג' אריה שרטט את עץ משפחת אריה, הוא כתב לכל בני משפחת אריה שהיו בערים אחרות כדי שייתנו לו רשימה של בניהם ובנותיהם, נכדיהם ועוד. וכל אחד מיהר להשיב לו, ונתן לו את רשימת כל הילדים שנולדו לו יחד עם תאריכי הלידה שלהם. באותו אופן הוא כתב גם לאותו סנ' מוֹשוֹנָצֶ'ה שייתן את הרשימה. כאשר קיבל הלה את הגלויה, סיפר בקרב קרוביו שהוא חושש לתת רשימה כזו, כי הוא לא יודע למה תשמש, [ואמר] שאם ישלמו לו שני פרנקים עבור כל בן משפחה, מייד יערוך את הרשימה. כשנודע הדבר לסנ' בְּכוֹרָצֶ'ה, שלח לו מייד עשרים פרנקים כמקדמה, וכתב לו שאם יהיו שם יותר מעשרה בני משפחה, שיכתוב לו, והוא ישלח לו גם את הסכום הנוסף שיידרש. וכך היה: משקיבל את הסכום, שלח לו את הרשימה כדלקמן:
לסנ' מוֹשוֹנָצֶ'ה האמור היו שני בנים: הראשון נולד בשנת 5620 [1860] וקראו לו רפאל, והשני נולד בשנת 5625 [1865] וקראו לו ראובן, ואת שניהם השיאו בעיתם. לבן הבכור, סנ' רפאל, נולדה
332 ביוגרפיה של חכם אַברָמָצֶ'ה ר. אריה, 1848
בשנת 5648 [1888] בת ושמה רחל, בשנת 5650 [1890] נולד לו בן וקראו לו יעקב,[4] ובשנת 5652 [1892] נולדה לו בת שנייה וקראו לה אסתר. סנ' רפאל[5] האמור חי בבית נפרד, גם לו יש עסק נפרד, והוא מתפרנס היטב בפָּזָרג'יק. ובאשר לבן השני של סנ' מוֹשוֹנָצֶ'ה, ראובן, כפי שנאמר גם הוא נישא בעיתו; בשנת 5650 [1890] נולד לו בן ושמו משה, בשנת 5652 [1892] נולדה לו בת ושמה רחל, בשנת 5654 [1894] נולדה לו בת שנייה ושמה בֵּיָה, בשנת 5656 [1896] נולדה לו בת שלישית ושמה פוֹרטוּנֶה,[6] ובשנת 5659 [1899] נולד לו בן ושמו יעקב.[7] וגם הוא [ראובן] חי בנפרד ומתפרנס היטב, ויש לו עסק נפרד. ובנו השלישי של סנ' מוֹשוֹנָצֶ'ה, שנולד בשנת 5645 [1885] ונקרא ניסים, גר בפָּזָרג'יק ולא התחתן, גם בבעלותו עסק נפרד מזה של אֶחיו, וגם הוא במצב כלכלי טוב. לפי חשבון זה בנוסף לעשרים הפרנקים, צריך היה הסנ' מוֹשוֹנָצֶ'ה לבקש עוד שני פרנקים, אך איני יודע האם שולמו לו; כי אם היה דורש אותם, בני משפחת אריה היו מתחננים לשלם לו את כל מבוקשו, שהרי זה היה התנאי אותו התנה כדי למסור את הרשימה[…]
כך שהאדונים אריה שגרים כיום בפָּזָרג'יק בהתאם לכתוב לעיל, הם מעצם דמנו מן השושלת של חכם רפאל, הבן השלישי של הסנ' אברהם מ' אריה ה-I, והראשון שהגיע לסמוקוב. אולם הם אף פעם לא התקרבו אלינו בני האריה מסמוקוב, גם בימים שבהם ביקרנו לעיתים תכופות בפָּזָרג'יק,