פרק 2 📅 1768–1774 📍 Vienna 🌳 עץ משפחה

לידתו של סניור אברהם מ. אריה וקורותיו בווינה

📖 תרגום לעברית

 8

ביוגרפיה

למשפחת אריה – אלו שגרו

וחיו בסמוקוב משנת
5553 [1793] עד 5660 [1900]

 

ביוגרפיה אריה נאספה –
מבין כל בני משפחת
אריה מסמוקוב, מכל אחד ואחד,
על כל מה שהם ידעו, שמעו
או שקיבלו מהוריהם.
אך היא חוברה ונכתבה אך ורק
בעצם ידי, צֵ'לֵבּי משה אברהם אריה השני,
תחילת כתיבתה בסמוקוב והשלמתה בסופיה
בשנת 5674 [1914].

סמוקוב – סופיה …………–19

9   שנת 1768
תחילה אספר לכם מקורותיו של סניור אברהם מ' אריה, הראשון שבא לסמוקוב, בעת שהותו בווינה ובווידין.[1]
בשנת 5528 [1768] נולד סנ' אברם משה אריה בעיר וינה, בירת אוסטריה–גרמניה, כיום בירת אוסטריה–הונגריה, בימי הקיסר יוזף השני, בְּנהּ של המלכה מריה תרזה, ואשתו השנייה הקיסרית יוזפינה מבוואריה, בִּתו של הקיסר קרל השביעי, שאותה הקיסר יוזף השני לא אהב.[2]
העסקים שניהלו הוריו זה שנים רבות, היו מאז ומעולם מסחר בטקסטיל;[3] הם מכרו בדים משובחים ביותר ויקרי ערך, וכך התרחבו והתקדמו עוד ועוד במסחר, עד שעלה בידם לצבור רכוש ניכר, הן בכסף הן בנכסים, מוניטין, כבוד ופרסום רב; והיו להם גם ילדים טובים עד מאוד.
כך חיו ברוב נחת, מרוצים ושמחים בחלקם תמיד, וכמו כן היו כולם מלומדים גמורים בכל המדעים, הן בתורתנו הקדושה, הן בכל השפות הזרות.
5529 [1769]
כרוניקה קטנה אחת שהייתה בידי האדונים אריה שגרים כיום בעיר טוּרנוּ סֵבֵרין ברומניה,[4] ונכתבה בשנת 5600 [1840], מספרת לנו כיצד באו להתיישב בעיר וידין.
היה זה סנ' משה אברהם אריה, אביו של סנ' אברם משה אריה, שבא ראשון לסמוקוב. היו לו שלושה ילדים.

10   1769
שם הראשון שמואל, שם השני יצחק והשלישי אברהם, וזה האחרון הוא שהגיע ראשון לסמוקוב. הוא אהב אותם מאוד מאוד, כי היו כולם טובים ויפים מאוד, ובמיוחד האחד מביניהם, שיופיו היה יוצא דופן מכל הבחינות.
5530 [1770]
ומעשה שהיה כך היה. יום אחד הקיסרית יוזפינה[5] טיילה בחוצות וינה, ופגשה באותו היפהפה שהיה בדרכו לבית הספר להמשיך בלימודיו. משראתה אותו הקיסרית, עצרה להביט בו ונדהמה ממראה יופיו. מייד פקדה על שומרי ראשה לאסוף ולקחת את הילד יפה התואר, וברוגע רב, מבלי להפחידו כלל, להובילו לארמון, שם גרה. וכפי שציוותה הקיסרית, הוא הובל לארמון, כי כה אמרה הקיסרית: בנים יפים שכאלה, רק לארמון המלך ראויים. וכל זמן שהיה ילד זה בארמון, שירתו אותו וחינכו אותו כיאה לבני מלכים. עוד באותו היום נודע להורים היקרים כל מה שקרה לבנם היקר והאהוב, ומאליו מובן באיזו מצוקה נמצאו, ללא כל סיכוי לפדות אותו. עם זאת הם הודו לאל עליון על שהוא חי ובריא ומטופל היטב, ובתקווה שיבוא יום ויוכלו לאמצו שוב אל ליבם, התאזרו בסבלנות.
5531 [1771]
הקיסרית, באהבתה הגדולה ובחיבה שרחשה לילד זה, הייתה מבקרת אותו פעמיים בכל יום, ותמיד התרתה במשגיחים שטיפלו בילד שינהגו בו

11   1771
תשומת לב רבה, שימנעו ממנו כל סבל, ושכל מבוקשו יינתן לו לשביעות רצונו המלאה. גם היא עצמה התקרבה אליו, דיברה איתו, שיחקה עימו וסיפקה את כל משאלותיו.
5532 [1772]
עבר זמן מה, והילד, משנוכח לדעת שהן מוריו והן הקיסרית משגיחים עליו היטב, פנה יום אחד והפציר בקיסרית שכאמור ביקרה אותו מִדֵי יום, שתרשה לו ללכת אצל הוריו. הוא התגעגע אליהם מאוד, וחלם באותו לילה שאביו ואימו ואחיו עם כל בני-משפחתם בוכים עליו. הקיסרית, שאהבה אותו כל כך, שלא סירבה לו במאום, נתנה לכך את אישורה, וציוותה על בכיר השומרים של הילד שיביא את הילד אצל הוריו, ובערבו של אותו היום עצמו יחזירהו אל הארמון. ובאותו היום הובל הילד אל בית משפחתו, באופן שנהגו להוליך את בני המלכים. וניתן להבין איזה מפגש ואיזה איחוד מחודש היו שם. ואחרי ששמחו זה בזה זמן מה יחדיו, ומשירד הערב, שב אל הארמון שמח וטוב לב, מבלי שאיש משני הצדדים היה לו על מה להתאונן.
5533 [1773]
הקיסרית הלכה ומצאה ניחומים בבנה החדש שנאסף מאחת מכיכרות וינה, ואילו הקיסר, עד לאותה העת, לא ידע מאומה על המתרחש בארמונה של הקיסרית. משנודע לקיסר על כל מה שקרה ואיך קרה, ועל כך שישנו ילד בארמון הקיסרית, קצף מאוד

12    1773
על שלא הובא הדבר לפניו מראש. הוא פקד לכנס מועצה של נסיכים ושרים לשפוט את הקיסרית על שלא יידעה את הקיסר במעשה שעשתה, איסוף ילדים מחוצות העיר והבאתם אל הארמון (כי זאת יש לדעת: גם לקיסרית ניתנה הסמכות לאכוף את פקודותיה, אך עליה ליידע את הקיסר. וכאשר רואה הקיסר לנכון לשנות את צו הקיסרית, אין בידו לשנותו לבדו, כי אם האסֵפה הכללית והקיסר יחדיו יכולים לשנות אותו.)
5534 [1774]
כעבור זמן התאספה מועצה זו בארמון הקיסר, והאספה ארכה זמן רב. אחרי שדנו רבות בשאלה, והיות שלא רצו להרשיע את הקיסרית, מצאו שנכון יותר יהיה להגלות את כל משפחת אריה שחיה בווינה ולהעבירה אל מעבר לגבול, ואגב כך יגורש גם הילד ששכן בארמון הקיסרית. ועל כל מה שהתרחש בארמון לא ידע איש ממשפחת אריה (זה היה אופן ההגליה באותם הימים: בתחילה רשמו את כל בני המשפחה שהיו מיועדים לגירוש מבלי שירגישו בכך, וכן איפה גר כל אחד והיכן נמצא כל נכס שבבעלותו, כל זאת בחשאיות גדולה. ואחרי שרשמו את כל הרכוש והאנשים, היו אוספים את כולם לפי הרשימה, כל אחד מהיכן שמצאו אותו וכפי שהיה, מבלי לדאוג לו למזון או לבגדים. כך עשו לגברים וגם לנשים ולילדים.

13   1774
היו מעלים אותם על עגלות ומובילים אותם אל מעֵבר לגבול. רק אם אתרע מזלם, ונמצא בידם מטבע כלשהו, ממנו בלבד יכלו להתקיים). וכך היה. ביום אחד אספו את כל משפחת אריה, העלו אותם על עגלות להובלת אשפה, והובילו את כולם אל מעֵבר לגבול. ואחרי־כן אספו השלטונות את כל רכושם שלא היה מועט, והובילו את כולו אל אוצר המדינה. בדרך זו הגיעו לווידין, וניתן להבין באיזה מצב נמצאו בבואם לווידין.[6]
חושבני[7] שאולי מי מן הקוראים היקרים של הביוגרפיה עלול לחשוב שמעשה זה אינו אמת. לפיכך אכתוב בפרק זה עצמו, למרות שלא כאן מקומו, על אודות מאורע שני, דומה לו, שעבר על משפחת אריה שלנו בקונסטנטינופול [להלן קונס'][8] בשנת 5639 [1879].
בשנת 5638–5639 [1878–1879], מצאנו עצמנו, כל המשפחות של בני שושלת צֵ'לֵבּי משה א' אריה ה-I, בקונס', היות שהייתה אז מלחמת טורקיה–רוסיה, שבה חולקה בולגריה והוקמה נסיכוּת נפרדת תחת חסות הטורקים.[9] המשפחות הללו שהו בקונס' עד גמר המלחמה. וכאשר נחתם הסכם השלום, החלו כל האבות ראשי המשפחות, לנסוע לסמוקוב, כדי לראות אם יוכלו כבר לחזור לסמוקוב יחד עם משפחותיהם, מכיוון שהוצאות המִחיה היו גדולות מאוד. באותה תקופה אני, צֵ'לֵבּי משה א' אריה השני (מחבר ביוגרפיה זו),

14   1774
נשארתי בקונס' יחד עם משפחתנו כולה, כי סנ' אבי נסע לסמוקוב. עזריה, בנו השני של סנ' יצחק ג' אריה, נשאר בקונס' לבדו, כי כל משפחתו כבר נסעה לסמוקוב. עזריה זה, שנולד בשנת 5624 [1864] גר בביתנו תחת השגחתה של רעייתי בִּיוּ,[10] אחותו. הבית שבו גרנו היה בשכונת אוֹרטָקוֹי בבית האבן של פּורטוֹקָל אוֹלוּ, ואילו בית הספר שבו למד היה בפֶּרָה (בֵּייאוֹלוּ), ומאחר שזה היה רחוק, היה נוסע כל יום בטרָמוויי.
יום אחד קרה שבאותו טרָמוויי עצמו נמצא גם ההָדים אָעָ'אסי הגדול של הוָואלידֶה סולטאן, אימו של הסולטאן אַבְּדִילְאָזִיז, שהוא בעל מעמד של פָּאשָׁה, וסריסים כמוהו הם השומרים בהרמון איהוֹמַאיוּן[11] (סריסים אלה הם ברובם ערבים שקונים אותם בכסף, וכדי להפכם לסריסים, צריך לומר, גורמים להם לאובדן הגבריות, ואז הם יכולים להיות בהרמונות / [עם] הנשים הטורקיות/. על מנת ליטול את הגבריות מאותם סריסים, מושיבים אותם ערומים על חול חם למדי, וכך מחזיקים אותם כחודש ימים. המומחים במלאכה זו שיודעים מהי המידה הנדרשת, מוציאים אותם בזמן, אך רבים יותר מתים כי לא עמדו בחומו של החול. לכל הפָּאשות הגדולים יש סריסים כאלה, למרות שהחזקת סריסים אסורה באיסור חמור, אבל אצל הטורקים הכול אפשרי). באשר לתואר וָאלידָה סולטאן, כלומר, אֵם-הסולטאן, ואלידה סולטאן זו נחשבת

15   1774
כמלכה, כמו שאצל כל שאר המלכים לאשתו של המלך קוראים מלכה. למה כאן אצל הטורקים קוראים כך לוואלידה סולטאן, שהיא אימו של המלך, ולמה היא נחשבת למלכה? זאת כי למלכים הטורקים יש נשים רבות, וכל אישה אחרי שילדה נקראת ואלידה סולטאן, והמלך לא בא אליה עוד. היא נשארת בהרמון עד לעת שהבן שיָלדה יוּמלך, ואז תהיה למלכה.[12] והסריסים הללו נועדו לשמור על אותן הנשים.
כפי שנאמר, אותו הָדים אָעָ'אסי עלה גם הוא על אותה הטרמוויי שעזריה עלה עליה, וברגע שראה את עזריה קרב לצידו, בירך אותו לשלום במחוות טֵמֵנָה, ואמר לו בנחת: "אוֹלוּם (בני), מאין אתה, מי אתה, ולאן אתה הולך?" עזריה, בהיותו ילדון וגם מעט ביישן, וכדי שלא לדבר הרבה עם אנשים רמי־מעלה שכאלה, החליט שמוטב לו רק לומר שהוא הולך לבית הספר, וראש הסריסים השיב לו: "טוב מאוד אתה עושה. כל כך טוב אתה, וילד כה יפה. בוא איתי ואקח אותך לארמון הסולטאן, שם תיהנו, אתה וכל בני משפחתך, כל ימי חייך". עזריה, בשמעו את דברי ראש הסריסים, נבעת, פחד מאוד מאוד, עד כדי כך שגונם האדמדם של פניו הפך צהוב (חיוור), ומייד ניסה להתרחק מראש הסריסים. הוא מצא דרך לרדת מהטרמווי, וירד בטוֹפּהָאנֵה, שם חיכה לטרמוויי הנוסעת לאוֹרטָקוֹי והגיע הביתה. כשראתה אותו אחותו בִּיוּ חוזר, מיהרה לרוץ לקראתו

16   1774
בקוצר רוח, וברוגע רב שאלה אותו לסיבה שחזר, כי ראתה כמה שפניו חיוורים. ואחרי שסיפר לה כל מה שקרה לו בטרמוויי, היא לא נתנה לו ללכת באותו היום לבית הספר, והחזיקה אותו בבית כדי שינוח. ומסיבה זו לא הלך עוד לבית ספר בשכונת פֶּרָה, אלא הלך לבית הספר באוֹרטָקוֹי. ותמיד כאשר דיברו איתו על מה שקרה היו פניו מחווירים, כך שלא דיברנו איתו על זה לעולם.[13]

אני צֵ'לֵבּי משה א' אריה השני, המחבר והכותב של ביוגרפיית אריה זו, כותב את מה שקרה [לעזריה] בשהותו בביתי, בעת שגרתי בקונס', כשהוא [עזריה] גר עימי תחת חסותי.[14]

 

📜 שעתוק בלאדינו

8                                                                      BEOGRAFIA.

POR LA FAMILIA, ARIE – LOS MORANTES IBIVIENTES EN SAMOKOV, DEL ANIO DE 5553 FIN 5660.

La BEOGRAFIA ARIE, es rekojida, de, entre todos los miembros de la FAMILIA ARIE, de SAMOKOV, de kada ouno i ouno, koalo foesa ke savia, or ke lo tirnia sintido or resivido de sous Djinitores.

I foe komposada i eskrita solamente de mi propia mano Tchelebi-Moche Abraam Arie II, i enpesada a eskrivirla en Samokov, i eskapada en Sofia, en el anio de 5674.

SAMOKOV-SOFIA,…………………………………………………..19….

 9  1768

Al presipio vo a kontar algo de la BIOGRAFIA, del S-eur ABRAM M. ARIE, ke vino primer a SAMOKOV, en sou ser en Vienna i en Vidin.

Foe en el anio de 5528, ke nasio el Signior ABRAM MOCHE ARIE, en la Sivdat[15] de VIENNA, Kapitala de Aoustria-Almania i el agora Aoustria-Ungaria, en el tiempo del Emperador JOSEPH II, el koal era ijo de la Reina, Maria Teresia, i sou Enperarrssa [Enperatrisa] la sigounda Josefina de Baviera, ija del Emperador Charl VII, a la ke non la amava el Emperador Josef el II.

            I el negosio ke ievavan sous djenitores, foe de mountchos anios antes, siempre en la merkansia de malifaktoura, kon vender las mas finas i valotosas ropas, i ansi foe ke siempre foeron aoumentando i adelantando en la merkansia, asta ke alkansaron a empantronar fourtounas konsiderables, sea en fourtounas de moneda komo tambien i Propietas [proprietas], i fama, i mountcha onor, i renome grande, i ijos boenos asta mountcho.

            I ansi foe, ke bivian moui kontentes, i siempre goustosos i artos de lo todo, i tambien todos ejos eran estoudiados en todas las sensias, asta alkavo, sea sovre moestra lei la Santa, komo tambien, i en todas las otras linguas ajenas.

5529

Sigoun ouna tchika Beografia, ke touvieron los Signiores Aries ke biven agora en la sivdad de Tourno-Sevirin, Roumania, ke foe eskrita en el anio de 5600, mos konta la manera, ke vinieron a establelisersin a la sivdad de Vidin .

Ki es el Signior Moche Abram Arie, padre del Signior ABRAM MOCHE ARIE ke vino primer a Samokov tinia (3) tres ijos, el

10   1769

primer si jamava Chemoel, i el sigundo, Iskak, i el treser, Abraam, ki esti ultimo es el ke vino primer a Samokov, i los kiria i los amava, mas de mountcho, porke eran todos de todo lo boeno, i mountcho ermosos, sovre todo el ouno di ejos, tinia ouna ermosoura extraordinaria, en todos los pountos.

5530

I ansi foe ke, en oun dia, ke la Emperatrisa Josefina, ke si kamenava por las plasas de Vienna, lo enkontro al ditcho ermoso ki si estava endo a la echkola, por kontonouar sous estoudios, eja la Emperatrisa ke lo vido, si kedo a merarlo, i enkantada, de ver la souja ermosoura al pounto dio el komando a sous goadradores, porke lo rekojgan i lo tomen a esti ermoso ijo, i kon mountcho grande reposo, i sin decharlo por nada espantar, ke lo jevan al Palasio, ke eja bive, ke sigun el komando de la Emperatrisa, lo jevaron al palasio porkee eja la Emperatrisa dicho, ansi ermosos ijos, es solo en el Palasio del Reii ke lo meresen, i el ditcho ijo en sou ser en el Palasio, lo sirvian i lo idokavan, sigoun de lo ke meresen, los ijos de los Reis, i en el mismo dia, ja lo soupieron sous kiridos djenitores, de todo esto ke paso, kon sous kirido i amado ijo.-ko[ke] ja si keri entendido, en ke apreto, si toparon sous parientes, i sin tener dingun remedio, para poderlo resgatar, ma de la ouna parte ja davan las loores al alto Dio ke ja estava bivo i sano, i mountcho bien merado, i kon la esperansa ke oun dia vendra, ande de moevo, torna lo van a poder abrasar, era ke ivan tiniendo la Pasensia.

5531

I la Emperatrisa, por la grande amor i kerensia ke li tenia, era ke lo vijitava 2 veses en kada dia, i siempre akavidava, a los governadores, ke koudiavan al ditcho ijo, por ke agan mountcha atansion

11   1771

 i non arivar, a decharlo por nada soufrir, i ke toda la souja demanda, de li ser atchitada i kontentado en lo todo, i eja misma si li aserkava, i li avlava, i djougava, kon el, i lo kontentava todo esto ke li demandava.

5532

             Denpoes ke ja paso algo de tienpo[16], i el ditcho ijo, viendose ke ja estava bien visto sea de sous giadores, komo tambien i de la Emperatrisa, foe ke oun dia, si konrogo ande la Emperatrisa, sigoun ditcho ke lo vijitava kada dia, en demandandole, porke lo alesensiara, a decharlo ir serka de sous parientes, ke estava mountcho eskarinioso, por rason ke si sonio, la notche, ke el padre i madre i sous ermanos kon todas sous familias, estavan jorando, por el, i la Emperatrisa, ke lo amava tanto, sin por nada refousarle, lo alesensio, i dio Komando, a el grande goadrador del ditcho ijo, porke, lo aserkan al ijo, ande sous djinitores, i ke lo traigan en la tadre del mismo dia a el Palasio i foe ke en el mismo dia foe jevado al ijo serka de sous parientes, de la forma de si jevan a los ijos de los Reis i ja keri entindido, komo de enkontros, i topadouras foeron, i denpoes de kontentarsen djountos, algo de tiempo, i siendo la tadre, si bolto atras al Palasio, kontente i sin tener por nada de koala akecharsen, de todas las dos partes.

5533

I la Emperatrisa, iva andando i konsolandose kon el moevo ijo rekojido en ouna de las plasas de Vienna, el Emperador, fin a este tiempo non savia nada de todo esto ke paso en el Palasio de la Emperatrisa, i denpoes ke ja se enformo, de todo sigun paso i ke ijo esta en el Palasio de la Emperatrisa, i el Emperador mountcho ensanado de

12  1773

ver ke non si lo isieron saver i a el de el prisipio, dio komando porke si rekojera, oun konsilio, de los Prinses i de los Ministros para djouzgar a la Emperatrisa sovre esto ke non iso saver a el Emperador, de la etcha ke iso de rekojer de la plasa kriatouras i ievarlos a el palasio, (es a saver tambien ke, la Emperatrisa tambien ja tieni el poder de reentchirle spus [sus] komandos ma kali tambien ke lo sepa i el Emperador, i koando el Emperador lo topa por deretcho de trokar el komando de la Emperatrisa, es ke solo el Emperador non lo poedi trokar, otro ke es la Asamble djeneral, djountos kon el Emperador ke si poedi trokar,)

5534

            En pasando algo de tienpo ke, ja si rekojo el konsilio propio en el palasio del Emperador, i ke touro esti konsilio largo tiempo, i denpoes de platikar mountcho bien la kistion, ke non kijeron kondinar a la Emperatrisa, lo toparon por mas djousto, de egzilar a toda la familia ARIE, ke bivia en Vienna, i meterla de la otra parte del konfin, ke kon esto va ser egzilado tambien i el ijo ke estava en el palasio de la Emperatrisa, i de esto todo ki esta pasando en el palasio, dinguno de la familia ARIE non lo savian, (la forma de egzilar en akel tiempo era, ke al presipio sin ke konsintieran, tomavan nota de todos los miembros, ke si van a egzilar, i tambien ande mora i ande se topa i todo bien ki empatrona, i lo todo en grande sikreto, i denpoes ke ja tomaron nota del todo bien i de las personas, los rekojen a todos kon la nota, a kada ouno ande lo toparon sigun ke estava, sin koudiarles por komania or vistidos, ansi lo azian sea kon los ombres, moujeres, kriatouras,

13   1774

i los souvian en karousas i los jevavan de la otra parte del konfin) era solo si al afito akontesia ke se le toparia algouna moneda era kon esto solo ke iva a poder bivir, i ansi foe ke en oun dia, los rekojeron a toda la familia ARIE i los souvieron en karousas ke transportan el sierkol, i se los jevaron a todos de la otra parte del konfin-, i denpoes el governo rekojo todo el bien ki enpatronavan ke non era poko, lo todo para el tresoro del governo, foe de esta manera ke vinieron a vinir a Vidin, a se keri entendido en koal grado si topavan koando vinieron a Vidin.

Pensandome poedi ser ke algouno de los kiridos meldadores de esta BIOGRAFIA ARIE, podra pensar ke non seria verdad esti pasaje, es ke lis eskrivo en este mismo pasaje, aoun kon todo ke non es aki sou lougar, oun segoundo ansi igual pasaje a este ke paso en moestra Familia ARIE, en Konstantinople en el anio 5639.

Foe en el anio de 5638-9, ke si topavan, todas las Familias, los vinientes del Linaje, de Tchelebi-Moche A. Arie I, en Konstantinople, a rason ke en este tiempo, foe la ghera Turka-Russa- ke se aparto la Bulgaria, i se iso oun Prensipato aparte soto la sirviensa del Turko, i estas ditchas Familias, estouvieron en kostan. fin ke si eskapo la ghera, i koando ja si touvo afirmado el kontratado de la pas, si enpesaron a ir los kapos, padres de kada Familia, a Samokov por ver si era ke si va a poder, tornarsen djountos sous Familias, a Samokov, por la rason ke los gastes foeron mountcho grandes, i en este tiempo, ke jo Tchelebi-Moche A. Arie II. (el komposetor de esta BIOGRAFIA) ke

14    1774

 ke resti tambien en kostan, djounto toda moestra Familia, porke mi S-eur Padre tambien touvo partido por Samokov, i Azaria, el ijo siguondo del S-eur Ishak G. Arie, ke resto en kostan, solo a rason ke toda la Familia souja ja si avian ido a Samokov, es ke estouvo en moestra kasa a los koudios de mi moujer Bijou, ke es ermana del ditcho Azaria, el koal nasio en el anio de 5624, i la kasa ke moravamos mosotros era en el kazal ORTA KIOVI, en el kiavghir[17] de PORTOKAL OGLO, ke la Skola ke frinkontava, era en Pera (Beg-oglou,) i siendo ke era lougar lechos, kada dia iva kon el Tramvai.

Foe en oun dia ke akaesio a toparse, el grande Hadoum-Agasi[18] de la Valide Sultan,[19] del Sultan Abdul-Azis, en el mismo Tramvai, ke el koal tieni el grado de Pacha, i son ansi Hadoumes ke goadran el Harem-ihomaioun, (estos hadumes son los mas mountchos ARABOS ke a estos arabos los merkan kon moneda, i para aserlos hadumes, keri disir ke lis depiedrin la ombredad, les entonses ke poeden estar en los haremis /moujeres Tourkas/ ke para ketarles la ombredad de estos Hadoumes, es ke los asentan ensima de la arena algo kaente desnoudos i detienen ansi komo oun mes de tiempo, los maestros de esti oufisio ke ja saven el grado menesteroso, los kitan, ma los mas mountchos de estos moeren de non poder somportar la kaentoura de la arena, i ansi Hadumes, tienen todos los grandes Pachas, aoun kon todo ke es moui defindido el tener ansi Hadoumes, ma en la Turkia kave todo). konto al nombre VALIDE – SULTAN, keri disir la madre del SULTAN, i es esta Valide Sultan, ke es konsiderada

15    1774

 komo REINA, sigun todos los otros REIS, ke es a la moujer de el REI, se jama, la REINA, aki en los Turkos es ke si jama a la VALIDE – SULTAN, ke es madre del REI, ke se- jama la REINA?[20] i es ke los REIS, Turkos tienin mountchos moujeris, i kada moujer ke ja pario, ja si jama VALIDE – SULTAN, i el REI, mas non va a eja, i resta por koando va ser ke va a enreinar el ijo ke pario, es ke va a ser REINA, i son estos Hadoumes ditchos ariva para guadrar a estas moujeres,

i sigun ditcho ke estava asovido tambien el ditcho HADUM-AGASI, en el mismo Tramvai ke si asouvio, AZARIA, ke al pounto ke lo vido si li aseko [aserko] anlado[21] de AZARIA, i li dicho, kon mountcho reposo, en asiendoli aua [a una] temena[22] en sinial de saloudarlo, OGLUM,(ijo) ?de ande sos tou, i ken, sos tu, i ande ti estas endo?: i AZARIA, komo kriatura i algo ki, era tambien travado, i por non avlar mountcho a ansi personajes grandes, lo topo por mijor de disirle solo, ke es a la Skola ke si estava indo, i el HADUM – AGASI, li respondio ke ja es moui boeno esto ki estas aziendo, en tanto, tou, ke sos tanto boeno, i moui ermoso ijo, venti kon mi i jo ti jevare al Palasio del Sultan, ande gosaras, tou i toda tou parientes todos los dias de tou vida, i AZARIA, sintiendo ansi avlar al HADUM-AGASI, si estremesio[23] i si espanto moui mountcho, asta el grado ke si li troko el aire de la kolorades de so kara, en amaria (pall) i presto bouchko de apartarse del Hadum-Agasi kon ke topo el molde de abacharse del Tramvai, i se abacho en Top-Hane, i espero al Tramvai ke si va a Orta-kiovi, i, se vino a kasa, i sou ermana, Bijou ke lo vido boltar atras kon despasensia korio al su

16   1774

enkontro i kon mountcho reposo li demando la rason, ke si bolto atras, porke ja lo vido denodado, i denpoes ke li konto todo esto ke li paso en el Tramvai, es ke en akel dia non lo decho ir a la Skola i lo detouvo en kasa, por ke reposara, i a rason de esto mas non fe [foe] a la Skola de Pera, otro ke si iva a la Skola de Orta-Kiovi, i siempre koando si li avlava de este paso, si demoudava sou kara, i ansi era ke non li avlavamos nunka de esto.

Es jo TCHELEBI MOCHE A. ARIE II. el kompositor i eskrividor de esta BIOGRAFIA – ARIE, ke lo esto eskriviendo i ke akontesio en estando en mi kasa en mi estar en Konstan, ke tinia kon mi, a los mios koudios.

 Sivdat / sivdad / sevdad

 

📌 הערות שוליים

  1. [1] הסיפור בארבעת העמודים הבאים הוא הראשון משלושה קטעים המשולבים בכרוניקה ומספרים על מוצא המשפחה ועל מקור השם. הקטע הראשון — כאן — בעל יסודות אגדתיים. הקטע השני, המופיע בפרק הגעתו של אברהם לסמוקוב, נושא אופי של מעשייה (עמ' 127–135). הקטע השלישי הוא הרצאה מלומדת ובה מצטט המחבר את הרב הראשי לבולגריה, מרדכי גרינוולד (עמ' 396–398).
  2. [2] יוזף השני היה קיסר האימפריה הרומית הקדושה משנת 1765 ועד מותו, אך שלט שלטון עצמאי רק לאחר מות אימו, מריה-תרזה, בשנת 1780. בשנת 1765 נישא בשנית למריה יוספה מבוואריה, בִּתו של קרל השביעי; היא נפטרה שנתיים לאחר מכן. יחסיהם הגרועים היו ידועים.
  3. [3] מניפקטורה או מליפקטורה: (Malifaktura) מונח מרכזי בכרוניקה המתייחס לענף הטקסטיל והקונפקציה. במקורו הלטיני (manufactura) ציין ייצור ידני, אך בשימוש המסחרי בבלקן ובמרכז אירופה במאות ה-18 וה-19 הגדיר את ענף האריגים המודרני. בכרוניקה המושג מופיע בהקשרים משתנים: החל בבדים משובחים ויקרי ערך (Ropas finas) בראשית ימי המשפחה בווינה, דרך סחורות ביגוד מוכן (קונפקציה) בייבוא אירופי ישיר, ועד למוצרי סדקית ואביזרי לבוש. (Artikolos) המונח משמש בטקסט כסימן היכר למסחר מודרני ומתוחכם, להבדיל מהמסחר המסורתי בחומרי גלם, ומתאר הן את סוג הסחורה והן את בתי המסחר הייעודיים לענף זה. (Ropirias)
  4. [4] בראש עמוד זה, כאמור, מתחיל סיפור משפחתי מיתולוגי על מוצא המשפחה בווינה והנסיבות שהביאו לגירושה לבולגריה. המחבר מרחיק את עדותו לענף משפחתי מרוחק ברומניה ולביוגרפיה משנת 1840. גישה זו מנוגדת לטענתו החוזרת שרוב הביוגרפיה נובעת מחקר מוקפד בקרב זקני המשפחה. ייתכן שבכך הוא מרמז שסיפור זה אינו מהימן כיתר חלקי הכרוניקה.
  5. [5] הקיסרית יוזפינה נפטרה כבר בשנת 1767. מסתבר כי המחבר טועה לעיתים בציון שנים. בדיקה מדוקדקת מלמדת כי הטעויות אינן פוגמות בעצם נכונותם של האירועים.
  6. [6] ההקבלה לסיפור משה, בת פרעה ויציאת מצרים נועדה לייחס לאברהם תכונות נשגבות של אב קדמון ומייסד שבט גדול. בהמשך הכרוניקה יוצג אברהם כנודד לארץ חדשה, שם יבנה מחדש את עושרו ומעמדו כמנהיג ציבור. רעיון זה הוצע לי על ידי פרופ' תמר אלכסנדר ז"ל, שקראה פרקים מתורגמים מראשית עבודתי ועודדה אותי להמשיך.
  7. [7] כאן, בקפיצת זמן של 105 שנים, מתחילה (ונמשכת על פני שלושה עמודים) 'הפסקה עלילתית' ראשונה — אחד מעשרות סטיות מהעלילה המלוות את הכרוניקה. כך קוטע המחבר את הרצף הסיפורי לצורך העמקת דמויות, הסברת רקע, בניית מתח, או פיתוח מוטיב מרכזי לפני החזרה לרצף הסיפורי הראשי.
  8. [8] במקור יופיע בהמשך הקיצור Kostan. בירת האימפריה מוזכרת בכרוניקה מאות פעמים, תמיד בצורה מקוצרת זו. גם בתרגום אנו נשתמש בצורה מקוצרת: קונס'.
  9. [9] נסיכוּת עצמאית בשם רומליה המזרחית שבירתה פלובדיב קמה ב־1878 בתְרָקִיָה בחסות האימפריה העות'מאנית ההולכת ונחלשת, לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית ומכוח ההסכמות של קונגרס ברלין. רומליה המזרחית התקיימה עד 1885, השנה בה סופחה לבולגריה.
  10. [10] בִּיוּ - לפי עץ המשפחה שֵם האישה הוא Belia. על פי עדות בת זמננו, בדיאלקט הבולגרי ה־'ל' שותקת. כך נוקט גם אלי אשכנזי שתרגם את הכרוניקה לבולגרית בשנות השישים של המאה ה-20 יחד עם החוקר הרב ד"ר אשר חננאל (להלן אשכנזי). המחבר כותב בהמשך כי הוא מכנה את גיבוריו לפי השמות שנהגו לכנות אותם בימי חייהם.
  11. [11] שמו של ההרמון הסולטני המלכותי באיסטנבול
  12. [12] ברגע שאחת מנשות הסולטאן ילדה בן זכר, לא שימשה אותו יותר. היא המשיכה לחיות בהרמון בפיקוח הסריסים, אסורה על כל אדם, בציפייה לגורל בנה שאולי יוכתר כסולטאן.
  13. [13] המשך הכרוניקה וכן עצי המשפחה מאירים מעט את דמותו של עזריה כדמות טרגית. בעמ' 2011 לכרוניקה הוא מכונה el ermozo Azaria – עזריה היפה. עזריה אהב תיאטרון וחי שנים רבות בניכר. בשנת 1885, בהיותו בן 21, חלה ונפטר.
  14. [14] כאן מסתיימת "הקפיצה בזמן" (ראו הערה 20), שבאמצעותה מבקש הכותב להשכיל את הקורא באורחות החיים ובמנהגי הרמון הסולטאן, כמו גם להקנות אמינות לסיפור האגדתי משהו על הקיסרית חוטפת הילדים. הוא עושה זאת באמצעות סיפור דומה על הסריס הראשי בארמון הסולטאן, המנסה לפתות ילד יהודי לבוא אל ההרמון. מכאן חוזר המספר לסיפור המרכזי על תולדות משה אריה.
  15. [15] Sivdat / sivdad / sevdad – הצורה Sivdat, המוכרת גם מן הספרות הבלקנית (ראו למשל אצל פרץ, La mujer sefardi de Bosna, 1931), מופיעה פעמיים בלבד בראשית הכרוניקה; בהמשך משתמש המחבר בעיקר בצורה sivdad, ולעיתים רחוקות גם sevdad.
  16. [16] tienpo / tiempo — הצורה tienpo מופיעה במספר מצומצם של מופעים, בעיקר בשתי קבוצות מרוכזות, ועל כן אין לראות בה טעות קולמוס; עם זאת, ברוב המכריע של המקרים משתמש המחבר בצורה התקנית tiempo.
  17. [17] Kiavgir  – מילה שאינה תקנית בלדינו ומשקפת שימוש מקומי או שאילה. אצל פרץ מופיעה הצורה kyavgir (מטורקית) במשמעות לבנה, אבן, וכן בצירוף fragua kiavgir במשמעות בית לבנים; כאן תורגם בהקשר זה כ־בית אבן.
  18. [18] במקור –  Hadoum-Agasi. בטורקית Hadım – סריס, Hadımağası – "הסריס הראשי" – הוא העומד בראש היררכייה של הסריסים.
  19. [19] במקור, Valide Sultan, בתורקית עות'מאנית – אם הסולטאן.
  20. [20] סימני פיסוק – סימן הקריאה מופיע בכרוניקה לעיתים נדירות בלבד; סימן השאלה משמש לעיתים גם כסימן קריאה.
  21. [21] במקור anlado – צורה שאינה מתועדת אצל פרץ או נחמה ומופיעה בכרוניקה 12 פעמים; ייתכן קשר לצורה alado (אצל פרץ: ליד, סמוך ל), אך הזיקה אינה ודאית.
  22. [22] במקור, Temena – מחוות ברכה בסגנון טורקי. מופיעה פעמים רבות, גם כמחווה מאדם לרעו וגם במהלך טקסים במשפחה ובבית הכנסת. בע' 89 לכרוניקה מתוארת המחווה: היד מונחת על הפה לנשיקה ואז מורמת אל המצח.
  23. [23] במקור, Estremeserse – לפי מילון פרץ: הזדעזע, רעד, נבעת, נבהל, חרד.