פרק 1

הקדמה, זכויות ותקנות

📖 תרגום לעברית

1

ביוגרפיית[1] אריה

עבור משפחת אריה
מסָמוֹקוֹב[2]

החל בשנת 5528 [1768] שבה נולד
סנ' אברהם הראשון,
שהשתקע בסָמוֹקוֹב
בשנת 5553 [1793][3] ועד 5660 [1900].

 

תרגום וביאורים: יוסף עוזי לוי

כל הזכויות שמורות

 

2

'ביוגרפיית אריה' זו כוללת את תולדות חייהם,

וכמה פרקים [מאורעות] מסחריים ואחרים, בווידין ובסמוקוב – משנת 5528 [1768] עד שנת 5660 [1900]

– של [בני] משפחת אריה שהתגוררו בסמוקוב.

 

3  הקדמה
אני, צֵ'לֵבּי[4] מואיז אברהם אריה,[5] יליד סמוקוב ותושב סמוקוב, גמרתי אומר בשנת 5660 [1900] לכתוב ביוגרפיה ובה מאורעות שונים על אודות משפחת אריה – למן היום בו הגיע לסמוקוב בן־המשפחה הראשון למשפחת אריה, הוא סניור [במקור: Signior][6] אברהם מ' אריה, ועד לשנת 5660 [1900]. זאת משום שבשנה זו נאלצתי לעזוב את סמוקוב מסיבות אישיות שונות ולבוא לסופיה. וכך בעזרת האל העליון אדון הכול ובעזרת המבוגרים ממני מבין בני משפחת אריה, שסיפרו לי על המאורעות הכתובים להלן, החילותי במלאכה עד שעלה בידי לכתוב לשביעות רצוני, בכוחות עצמי, מבלי להתעייף ומבלי להתייאש, את כל הכתוב למטה. כל בקשתי מן האדונים שירצו לקרוא בעיון ביוגרפיה זו, שלא יבואו אליי בטענות לא בפניי ולא מאחורי גבי, ואין צורך לומר גם לא אחרי מותי. סביר מאוד שיהיו בביוגרפיה זו כמה כתובים שלא יהיו נעימים לכמה מבני משפחת אריה, או שלא יהיו כתובים נכון. בנוגע לזה, אני מבטיח לכל בני משפחת אריה ואומר להם, שכל מה שכתבתי כתבתי בלב נקי מכל רבב, והכול על־פי מה שדיווחו לי הזקנים ממני. ורק כאשר חזרתי ושאלתי כמה וכמה פעמים על המאורעות שציינתי, את הגברים כמו גם את הנשים הזקנות ביותר מבין בני משפחת אריה, ואחרי שהייתי בטוח מאוד בכך שמאורע כלשהו שכזה אכן אמת היא שכך קרה,

4
רק אז כתבתי, אני עצמי, דברים שהתרחשו לפני זמני. למרות ששמעתי, שום דבר לא כתבתי מבלי לשאול מחדש. לפיכך אני חוזר ומבקש, כי ברצוני שלא תהיינה כל האשמות, אף לא על הנקודה הקטנה ביותר. ויש להבין היטב – ולכול ידוע – שהמילה ביוגרפיה: כל אירועי החיים נכנסים לתוכה, הנוחים וגם אלה שאינם נוחים. כל אחד יכול לשפוט, כי במלחמת החיים יש מקום גם לצדיקים וגם לאלו שאינם צדיקים.
על כל זאת אני מצהיר שאני חופשי מכל אחריות, ומרשה לעצמי להעביר את האחריות לכל מי שיתלונן.

5   זכויות

הזכויות על ביוגרפיית אריה נתונות [ל]:

I) כל אדם שנולד למשפחת אריה, גבר או אישה, גם אם נישאה האישה למשפחה שאינה אריה, זכותו/ה לרכוש לעצמו עותק אחד של ביוגרפיה זו, ואין עליו לשלם כל תשלום שהוא.
II) אדם שלא נולד למשפחת אריה וירצה לקרוא בה, רשאי לשאול אותה ממי שבבעלותו ביוגרפיה זו, ואין עליו לשלם תשלום כלשהו. אולם אם ירצה לקבל לבעלותו עותק מהביוגרפיה, אזי יהא חייב לשלם אגרה מסוימת לטובת ספריית אריה (בית מדרש) הנמצאת בסמוקוב (או שתועבר לעיר אחרת), בסכום שיראה לנכון הוועד המטפל באחזקתה של ספריית אריה.[7]
III) שום אדם ממשפחת אריה או שאינו ממשפחת אריה, אינו רשאי להדפיס את ביוגרפיית אריה זו על-מנת לסחור בה. אדרבא, במקרה שמישהו, בין אם ממשפחת אריה או שלא ממשפחת אריה, ירשה לעצמו להדפיס אותה, אזי זכותו של כל בן משפחת אריה לנסות למנוע ממנו להדפיסה. רק הוועד של ספריית אריה מורשה, כפי שימצא לנכון, ומשיידֵע גם את בני יוחנן אברהם, לאשר זאת, ולתת [לאותו אדם] זכות להדפיס אותה ולסחור בה. זאת [כאמור] בתנאי שיהיה עליו לשלם סכום מסוים, אשר ייקבע על ידי הוועד האמור יחד עם יוחנן, באופן שיהיה לטובתה של ספריית אריה.

6   סדר־הדברים

ביוגרפיית אריה נכתבה
בצורה הבאה:

I) אם נדַמה את הביוגרפיה הזו לעץ מלבלב ונושא פרי, יש להסביר שלעץ זה, כאשר נשתל, היו חמישה ענפים רעננים, ומהם ארבעה ענפים זכרים ואחד נקבה.
העץ עצמו יישא את שמו של סנ' אברהם משה אריה, הראשון שבא לסמוקוב, וחמשת הענפים ידמו את חמשת ילדיו: הראשון צֵ'לֵבּי משה, השני יוסף, השלישי רפאל, הרביעי חיים והענף החמישי הוא בִּתו דונה.[8]
II) ארבעת הענפים הראשונים הללו, הגברים, מייצגים ארבע שושלות, כך שכל ענף מוקדש לשושלת אחת לדורותיה. והדורות של כל שושלת, בענף שלה, מתוארים כענף שמצמיח ענפון קטן (זלזל) מכל ענף של השושלת. כך מיוצג בנפרד כל ילד שנולד, בענף הקטן שיצא ביום שבו נולד. וענפון (זלזל) ראשון זה הולך וגדל עד שיילוד ראשון זה נעשה אף הוא אב לבנים. אז מתחילים לצאת מאותו ענף ענפונים (זלזלים) חדשים, ומציינים בהם – באותו ענף חדש – את היילודים. וכך מתרחב העץ הלאה, הולך ופורץ, ענף על ענף, פורה ורב מכל ענף ראשון בשושלת בפני עצמו. וכך יכול כל אחד לדעת מאיזו שושלת הגיע.

7
III) הביוגרפיה מוקדשת בתחילה לשמו של ראש המשפחה, הוא סנ' אברם הראשון והראשון שבא לסמוקוב. הביוגרפיה מספרת על אודותיו ועל אודות כמה מן הקורות את בניו, בנותיו, כלותיו, נכדיו, עד לזמן שחי עם כל בניו ועד שנפטר. אחר כך היא מספרת את הביוגרפיות של השושלות שאחריו,[9] כל צאצא וצאצא בפרק משלו, החל בשנה שנפרד מאביו – אם בעזיבת הבית, אם בעזיבת העסק, ואם כאשר נעשה גם הוא אב. לכל שנה נכתב פרק נפרד, כל הקורות אותו באותה השנה עד למותו [פירוד בית האב].[10]
IV) ביוגרפיית אריה נכתבה באופן המציין את שנות התִּארוך הראשי: מהולדת סנ' אברהם מ' אריה שבא ראשון לסמוקוב, וממשיכה ברצף מתאריך ראשון זה עד שמגיעים לביוגרפיה שלי, צֵ'לֵבּי־משה א' אריה השני.[11] התִּארוך המשני מציין את מספר שנות קיומה של כל שושלת לפי ראשי השושלות.[12]
V) כל פרק מתחיל בביוגרפיה [של הצאצא] מיום שנפרד מאביו, וממשיך עד ליום מותו. וכל הבנים שנפרדים מאביהם בחייו, פרקיהם נפתחים רק אחרי שנשלמה הביוגרפיה של אביהם. ראשית, של הבן הראשון שנפרד מן האב, ואחרי שנשלם הפרק הראשון, נפתח פרק לשני וכן הלאה. וכן נפתח פרק גם כאשר יש יותר משני אחים, והם עובדים יחד באותו העסק, בין אם הם חיים ביחד באותו הבית ובין אם לאו.[13]

📜 שעתוק בלאדינו

1

BEOGRAFIA[14] ARIE,

PARA LA FAMILIA ARIE DE

SAMOKOV,

DEL ANIO 5528 KE NASIO EL

S-r ABRAAM I. ke SI

STABELISIO EN SAMOKOV,

EN EL ANIO DE 5553 FIN 5660.

שעתוק מן המקור וביאורים: יוסף עוזי לוי

כל הזכויות שמורות

2

EN LA DITA BIOGRAFIA ARIE KONTIENE LAS VIDAS, I ALGUNOS PASAJES[22],

MERKANSIAS, I OTROS, DE VIDIN I DE SAMOKOV, DEL ANIO DE 5528

FIN A EL ANIO DE 5660. DE LA FAMILIA ARIE, KE BIVIO EN SAMOKOV.

3                                                                      Prefas.

jo Tchelibi-Moise Abraam Arié[16] nasido en Samokov i biviendo de mismo en Samokov, es en el anio de 5660 ke mi detchizi por eskrivir, ouna[17] Beografia kon algounos pasajes sovre la Familia Arie del dia ke vino el primer miembro de la Familia Arie a Samokov ki foe Signior Abraam M. Arie, fin a ol [el] anio de 5660, i esto arason ke ami mi kalio decharlo Samokov, por algounas mis rasones, i venirmi a Sofia, ansi ke kon el nombre del aoto [alto][18] Dio poderoso i kon la aiouda de los mas aedados de mi, de entre la familia Arie, ke mi isieron saver por los pasajes eskritos adelantre es kimi [ki mi][19] miti en el lavoro i poudi alkansar a eskrivir jo mismo sin kansarme i sin deskorajarme fin a oun grado todo lo eskrito adelantre, solo ke rogo a los Signores ke kerlan bien meldar esta Beografia, ke non tengan de darme dingounas kechas, seja ami kara misma, or bien ami espalda ansi ke non keri ditcho i denpoes de mi moerti, ke bien poedi ser ke avran en esta Biografia, algounas eskritouras ke non seran konvenibles, a algounos de las miembros de le familia Arie, or ke non serian eskritos joustos, sovre ejo, lis asigouro a todos los miembros de la familia Arie, en disiendoles, ke todas mis eskritouras foeron eskritas, kon mi korason moui mountcho limpio, i lo todo adetras de esto, ke mi lo raportavan los mas aedados de mi, i koando en algunos pasajes ke jo mi apountava, asia ke lo repitava ounas quantas veses i demandava seja de los ombres komo tambien i de las moujeres las mas aedadas de entre la familia Arie, i denpoes ke mi asigourava moui bien sovre ansi algoun pasaje ke ja es verdat ke foe ansi, es

4

ke lo eskrivia, jo, de mi mismo en kosas ke pasaron antes de mi, aoun kon todo ke las ternia sintido, io [lo] ise ke sin de moevo demandar nada non eskrivi, sovre ejo repetejo, a rogar, porke lo kero a ke non aigan dingounos apountamientos, ni mismo sovre el mas tchiko[20] pounto, i moui bien entindido es ke en el nombre di BEOGRAFIJA ja lo saven todos ke kaven todos los pasajes de la vida seja los konvenibles ansi tambien i los non konvenibles, kada ouno ja poedi jousgar, ke en la ghera de la vida kaven i los deretchos i los ke non son deretchos.

Sovre lo todo jo mi nombro libero de toda responsabelita i mi permeto a aserlo responsible a todo el ke si akecha.

5                                                                      DERETCHOS

Los deretchos para la BEOGRAFIA Arie son:

  1. I) Toda persona ki es nasido de la familia Arie seja ombre or moujer, aoun kon todo ke la moujer estara kasada en Familia ke non es Arie, de mismo tieni el deretcho para enpatronarse ouna kopia de esta Beografia, sin ke tenga apagar dingouna paga.
  2. II) Si persona ke non es nasida de la Familia Arie i kerla Meldarla; es alensensiado di enprestarsi de algouno ki enpatrona la- ditcha Biografia sin ke tenga apagar dingouna paga; ma si en kavso lo kerla empatronarse de ansi Biografia, ala ora devi de versar ouna sierta taksa por la BIBLIOTIKA ARIE, (midrach) ke egsiste en Samokov (or seia ke sera transportada en otra sivdad) i este souma ke lo topara por deretcho el koumite ke si okoupa sovre el sostenimiento de la Bibliotika Arie.

III) Dingouna persona de la Familia Arie, or ke non es de la Familia Arie non poedi estampar la dita BIOGRAFIA ARIE para aser merkansia kon eja, ma si en kavso, algouno seia ki es de la Familia Arie or ke non es de La Familia Arie, si permetera de estamparla, ala ora kada Miembro de la Familia Arie, tieni el deretcho de bouchkar a non decharlo estamparla, solamente, es el koumite de la BIBLIOTIKA ARIE, ke es alesensiado, komo lo topara por djousto i kon asersilo saver tambien a mi ijo Johanan Abraam, de alesensiarlo, es ke va a tener el deretcho, de estamparlo i aser merkansia kon eja, kon koundision ke devi de versar ouna sierta souma ke li fiksaran el ditcho Koumite djountos kon Johanan de la forma foesa en provetcho de la BIBLIOTIKA ARIE.

6                                                                      REGLAMIENTO

LA BIOGRAFIA ARIE ESTA ESKRITA EN LA

FORMA SIGUIENTE:

  1. I) si la enchemplamos esta BIOGRAFIA a oun Arvol enfloresiente i frotchegoso, es a deklarar, ki esti Arvol koando foe sembrado, kontinia (5) Ramas freskas, i de las koalas (4) Ramas ioa ron [foeron] Matchos i la (1) Embra.

El Arvol propio figourea el nombre del Signior ABRAAM MOCHE ARIE ke vino primer a Samokov, i las (5) Ramas figuran por sous (5) ijos, ke foeron, el 1-er Tchelebi-Moche, i el 2-do Josef, i el 3-er Refael, i el 4-en Haim, i la 5-na Rama sou ija Donna,;

  1. II) Estas primeras (4) Ramas Matchos, son enchempladas a (4) – Linajes, para ke, apartan kada ouna sous Djerenansios, i los Djerenansios De kada Linaje por sou Rama, figurean en sou Rama ke esbrotcha oun tchiko (filis) ramika de kada Rama del Linaje, por asenialar a kada nasido aparte, en la tchika Ramika ke espounto en el dia ke nasio. I esta primera Ramika (filis), resta andando i engrandisiendose, fin ke esti primer nasido si ase i el Padre de ijos, i enpesa de moevo a espountar en esta misma Ramika, tambien moevos, (filises) Ramikas, i si li asenialan, de mismo en sou noeva Ramika, sous moevos nasidos, i ansi adelantre, indo i desbroutchando de, kada Ramika sovre Ramika, espandiendosi el Arvol, de kada primera Rama del linaje, por si aparte, froutchiguando i mountchi I es ansi ke lo va poder saver kada ouno de koal Linaje, es devinido.

7

III) La BIOGRAFIA esta eskrita, al prisipio, al nombre de la kavesera, ki es el S-eur ABRAM,[21] primero, i primer ke vino a Samokov, en kontando sou Biografia, i algounos pasajes de sous ijos, ijas, noeras, nietos, fin el tiempo ke bivio kon todos sous ijos, i ke mourio. i denpoes, konta las Biografias de los linajes i denpoes, por kada Djerenansio, sou partida, aparte, enpesandolas del anio ke si aparto de sou Padre, seja de kasa komo tambien i del negosio, i en deviniendo tambien Padre, i eskrita, por kada anio sou partida aparte todos sous pasajes de la aniada misma, fin sou moerte.

  1. IV) La BEOGRAFIA ARIE, es eskrita en forma ki aseniala, la primera data de koando nasio el S-eor ABRAM M. ARIE ke vino el primer a Samokov, i kontinoua kon la ditcha primera data para devinir a la mia Beografia, TCHELEBI-MOCHE A. ARIE el II. I la sigounda data, seniala, ke egsisto el linaje por sous Kaveseras, la kantedad de anios.

V) Kada Partida enpesa la sou BEOGRAFIA del dia ke si aparto de sou Padre i li kontinoua fin al dia de sou moerte, i todos sous ijos ke si apartan en la vida de sous Padre, restan para avrirles partidas denpoes ki ja esta entera eskrita la BEOGRAFIA de sous padre, i se lis avren partidas al presipio, al primer apartado de sous Padre, i denpoes de eskaparle, entera la partida primera, si lis avre, al segoundo i ansi adelantre, tambien si lis avre Partida koando son mas de dos ermanos, i estan en oun negosio, i seis [seia] ke biven en ouna kasa djountos, or non.

📌 הערות שוליים

  1. [1] כבר בעמוד הכותרת וגם בהמשך מבהיר המחבר, כי חיבורו נועד "עבור משפחת אריה" בלבד ולא לציבור הרחב. הסיבה לכך תתברר במהלך הכרוניקה, כשהמחבר יחשוף לא מעט סודות מביכים או טעונים, הנוגעים לבני המשפחה וליחסים שבתוכה.
  2. [2] סמוקוב – עיר בדרום-מערב בולגריה ומרכז תעשיית ברזל היסטורי. שמה נגזר מהפטישים המכניים ("סמוקוב") ששימשו לחישול הברזל בכוח המים. משפחת אריה התגוררה בעיר מ-1793 ועד סוף המאה ה-19, והחזיקה בבעלותה את מרבית מפעלי הברזל באזור. ראו במאמר נפרד סיכום קצר על סמוקוב ועל הקהילה היהודית בתקופת הכרוניקה.
  3. [3] בשנת 5553 (1793) עבר אברהם אריה מווידין דרך סופיה (שבה שהה כמה חודשים) לסמוקוב, והחל לכונן בה את השושלת המשפחתית ואת קבוצת השותפויות העסקיות הידועה כ'משפחת אריה מסמוקוב'. שנה זו מסומנת בחותמות ובעצי משפחה קדומים כשנת ייסוד השושלת – ראו להלן בנספחי הצילומים.
  4. [4] צֵ'לֵבּי – אצל אבנר פרץ, אוצר הלשון הספניולית (לדינו) לדורותיה – המילון המקיף ההיסטורי (להלן פרץ או במילון): אדון, בן למשפחה מכובדת, תואר שבו המשרת פונה לאדון. תואר טורקי שפרושו ג'נטלמן, אדיב. בכרוניקה משמש גם כתואר, כינוי של כבוד הנוסף לשמו של אדם מסוים, וכן גם בעולם היהודי כשם פרטי או שם משפחה.
  5. [5] מחבר הכרוניקה צֵ'לֵבּי משה (מואיז) (1849–1919) הוא נינו של אברהם, מייסד השושלת בסמוקוב, ונכדו של משה, בנו הבכור של אברהם. זו הפעם היחידה שבה הוא משתמש בשמו הפרטי, מואיז, על פי כינויו בזמן כתיבתה. בהמשך הכרוניקה הוא מכנה עצמו תמיד צֵ'לֵבּי משה אברהם אריה השני (וכשהוא מקצר – צֵ'לֵבּי), ללמד על כך שהוא ממשיך השושלת: אברהם הראשון > משה הראשון > אברהם השני > משה השני.
  6. [6] סניור – תואר כבוד מקובל בלדינו, לציון אדון, גביר או אדם נכבד. משמעותו והיקף שימושו משתנים בכרוניקה בהתאם לאדם, למעמדו ולתקופה. מכאן ואילך יקוצר בתרגום זה ל־סנ' בכל צורותיו (סניור, סנ', סנ'), בהתאם לנוהג הרווח בכרוניקה עצמה, שבה מופיע התואר בדרך כלל בקיצור. לדיון רחב יותר במשמעות התואר ובשימושיו, ראו המאמר באתר: "תארי כבוד וכינויי חיבה בביוגרפיית אריה".
  7. [7] בהמשך מספרת הכרוניקה על הקמת הספרייה בסמוקוב ועל העברתה לסופיה. ראו באתר מאמר על ייסוד הספריה, על קורותיה ועל גילוייה מחדש בתקופתנו.
  8. [8] למייסד השושלת היו חמישה ילדים, אולם הכרוניקה עוסקת באריכות בשלוש שושלות משנה בלבד: של משה, של יוסף ושל רפאל. הסיבה היא הגישה הפטריארכלית של שימור הזיכרון המשפחתי באמצעות הבנים בלבד. חיים אריה מת צעיר ורק בנותיו שרדו. דונה אמנם נישאה והיו לה צאצאים, אך ככל שמדובר בבנות השושלת – הכרוניקה מציינת למי נישאו ולעיתים מספרת בקיצור על קורותיהן אחרי הנישואין, ובכך גודעת את הענף. יוצאות דופן הן בנות שהתאלמנו בגיל צעיר ושימשו ראשי משפחה; במקרים כאלה הקדיש להן המחבר פרקים נפרדים – עד שגדל הבן אשר "ירש" את הפרק.
  9. [9] סדר סיפור שושלות המשנה בביוגרפיה מתחיל בשושלת רפאל – הרחוקה ביותר בקשרי משפחה ועסקים מן המחבר – ממשיך בשושלת יוסף הקרובה יותר למשפחתו, ומסתיים בשושלת משה, שהיא שושלתו שלו.
  10. [10] אירוע ה"היפרדות" משמעותו פירוד בית האב המסורתי ופירוק השותפות המשפחתית. הוא מתרחש פעמים רבות בכרוניקה ומשמש נקודת סיום פרק ופתיחת פרק חדש. משמעותו: 1. הבן עוזב את בית אביו ומקים בית פיזי חדש – לעיתים עקב פטירת האב. 2. הבן נפרד מעסק האב ומקים עסק עצמאי. 3. אחים־שותפים מחליטים על הפרדת העסק המשותף או הבית המשותף – מייד לאחר מות האב או שנים רבות אחר כך.
  11. [11] הפרקים האחרונים בכרוניקה עוסקים במשפחתו הקרובה של המחבר. הפרק האחרון עוסק בו עצמו ובשנים האחרונות המתוארות בכרוניקה. בכך נבנה סדר הדמויות והזמנים: מן הרחוק לקרוב מבחינה משפחתית, ומן הקדום למאוחר מבחינה כרונולוגית.
  12. [12] בסעיף זה מסביר המחבר מדוע מופיעים בביוגרפיה שני מוני שנים מקבילים. המונה הראשון — התאריך הראשי — הוא זה המופיע בגוף הסיפור. המונה השני — התאריך המשני — מופיע בראש כל עמוד ופרק, והוא שנת תחילת שושלת המשנה; מונה זה אינו משתנה לאורך פרקי אותה השושלת. המחבר מפעיל מונה זה רק בפרקים העוסקים בבני משפחה שאינם אבות קדמונים שלו.
  13. [13] סעיף זה מסביר, בין היתר, כי קורות חייו של בן משפחה מסוים — כל עוד אביו חי — מסופרים גם בפרק הנושא את שם האב (או שם הסב). בדרך כלל רק לאחר פטירת האב ייפתח הפרק את שמו של אותו בן, גם אם כבר הגיע לאמצע חייו.
  14. [14] beografia –  דוגמה לחוסר עקביות באיות מילים בכרוניקה. המילה ביוגרפיה מופיעה בצורות שונות: בראשית החיבור כ־beografia  (כ־14 מופעים), ובהמשך – בעיקר החל מעמוד 9 – כ־biografia  (כ־1900 מופעים). לעיתים נדירות מופיעות גם הצורות beografija ו־biografija. ריבוי הצורות אינו ייחודי למילה זו, אלא משקף תופעה רחבה ושכיחה בכרוניקה, במיוחד בעמודים הראשונים, שבהם נראה כי המחבר טרם התייצב על דפוס איות אחיד.
  15. [16] הגרש בשם אריה – הגרש מעל האות e בשם אריה נוסף תמיד בכתב יד. המחבר הוסיף גרש בשם זה בכמה מאות מופעים, בעיקר בשליש האחרון של החיבור, לעומת כמה אלפי מופעים ללא גרש; לקראת סוף הכרוניקה גובר השימוש בצורה זו, לצד המשך כתיב ללא גרש. כתיב זה תואם גם את מנהג האיות של בני משפחת אריה בצרפת כיום.
  16. [17] OU לציון התנועה u — השימוש בצירוף OU לציון התנועה u (למשל: ouno, algoun, moui, boutika) מאפיין את תחילת הביוגרפיה ועד עמוד 27 בקירוב, ולאחר מכן ננטש. המחבר, שגדל בעולם ג׳ודיזמו באותיות עבריות, נדרש לקבוע בעצמו את כללי האיות באותיות לטיניות; כבר בשלבים מוקדמים הוא משנה ומעצב את דפוסי הכתיב, אך אינו מחיל תיקונים לאחור.
  17. [18] עקרונות השעתוק — שעתוק הביוגרפיה משקף העתק נאמן למקור. במקרים של טעות קולמוס משמעותית או שאינה מובנת מאליה מובא הכתיב במקור ולצדו התיקון בסוגריים מרובעים; לעומת זאת, טעויות קלות ושכיחות (כגון הפרדת מילים, חילופי אותיות, תוספות או השמטות, כפילויות ותיקוני אות בודדת) מתוקנות בגוף הטקסט בהדגשה בלבד, ללא ציון הכתיב המקורי.
  18. [19] ki / ke — הצורה ki מופיעה בראשית הכרוניקה (עד עמוד 70 בקירוב) במספר מופעים לצד הצורה התקנית ke; אין מדובר בטעות קולמוס, ולכן לא תוקנה.
  19. [20] tch / ch (עיצורים) — באמצעות המילה tchiko ניתן להדגים שני כללי כתיב שקבע המחבר: העיצור tʃ (טש) מיוצג בצירוף tch, והעיצור ʃ (ש) מיוצג בצירוף ch, בדומה לכתיב הצרפתי המוכר למחבר.
  20. [21] אברם / אברהם – בראשית הכרוניקה ועד עמוד 315 בקירוב מופיע לעיתים השם אברם לצד אברהם, כחלק מן הנטייה הכללית לריבוי צורות כתיב; לאחר מכן ננטשת הצורה אברם, והמחבר משתמש ב־אברהם בלבד (בכתיב לטיני: Avraam, ולעיתים נדירות Abraam).
  21. [22] Pasajes – דוגמה לשימוש באות J לציון עיצורים שונים בכרוניקה. החלטת המחבר לכתוב במכונת כתיבה בעלת מקלדת לטינית אילצה אותו לגבש לעצמו מערכת כתיב עצמאית, בתקופה שבה לא היו מוסכמות קבועות ללדינו באותיות לטיניות. במסגרת זו האות J משמשת ברוב חלקי החיבור לשני ערכים פונטיים שונים: העיצור ʒ (כגון ז׳ רפה) וכן העיצור j (יו״ד עיצורית, IPA), בדומה לשימוש בשפות דרום־סלאביות; לעומת זאת האות Y, אף שהייתה זמינה במקלדת, כמעט ואינה מופיעה בחלקו הראשון של החיבור, ורק החל מעמוד 2000 בקירוב מאמץ המחבר את Y לציון העיצור j, אך ממשיך להשתמש במקביל גם ב־J ללא הבחנה עקבית עד סוף הכרוניקה. כך למשל Pasajes נהגה פאסאז׳ס (קטעים, אירועים) כאשר J מציינת ʒ, ואילו jo נהגה יוֹ (אני) כאשר J מציינת j; תופעה זו משקפת חוסר עקביות שיטתי בייצוג עיצורים כחלק מן המערכת האורתוגרפית הבלתי מיוצבת של המחבר.