פרק 4 📅 1792 📍 Sofia 🌳 עץ משפחה

קורותיו של סניור אברהם בסופיה

📖 תרגום לעברית

56
מכאן ואילך אכתוב את הביוגרפיה ובה כמה מקורותיו בהיותו בסופיה, קודם בואו לסמוקוב.

57 הביוגרפיה וכמה מקורותיו של סנ' אברהם מ' אריה ה-I בסופיה שנת 1792

5552 [1792]
הסנ' אברהם מ' אריה ה-I יצא מווידין ברגל, [אוחז] בצרורו הקטן ומקלו בידו. כבר באותו היום הצטרף לשני עוברי אורח אחרים, שהיו גם הם בדרכם לסופיה, והם הלכו ביחד בלי שחשו את [אורכה של] הדרך. לא היו לו שום הוצאות בדרך, ואת עשרת הגרושים שמר לכשיגיע לסופיה. אותם עשרת הגרושים לא היו [סכום] קטן באותו הזמן, כי בימים ההם המטבע עובר לסוחר היה 'אַסְפְּרוֹס', ועשרה גרושים היו אז שווים לעשר לירות טורקיות מזהב. את התחשיב הזה עוד תקראו בהמשך. המסע מווידין לסופיה נמשך שישה ימים. עד אז מעולם לא נסע לשום מקום, וזה היה מסעו הראשון.
הוא הגיע לסופיה בצוהרי יום שישי, וניתן להבין שכבר היה עייף מן המסע. הוא נכנס לחאן (מלון), ואחרי שנח מעט שטף את פניו ואת רגליו, החליף בגדיו, ויצא לשוק לקנות לו מעט אוכל לשבת. אחר כך חזר לחאן, ושוב התרחץ, הפעם היטב, כדי לקבל את השבת, והלך לבית הכנסת. ואחרי תפילת מנחה וערבית בא אל החאן, קידש ואכל, שכב לישון וישן שינה עמוקה כל כך שלא הרגיש איך עבר הלילה. בבוקר הלך שוב לבית הכנסת, התפלל שחרית, חזר שוב לחאן, ויותר לא יצא מן החאן כל אותו היום כי שמר את יום השבת.

58 הביוגרפיה וכמה מקורותיו של סנ' אברהם מ' אריה ה-I בסופיה 1792
משעלה השחר על יום ראשון, יצא [סנ' אברהם] אל השוק במטרה להתוודע לכמה מיהודי סופיה, וגם כדי להבין את [הלכות] המסחר בסופיה. כך הסתובב שלושה–ארבעה ימים, אבל לא מצא דבר לגשת אליו. בתחילה היה אמיץ מאוד, אבל משעברו שלושה–ארבעה ימים ועדיין לא מצא, כי איש לא שאל אותו מי הוא, מאין הוא ולשֵם מה בא, וגם הוציא כבר שני גרושים במהלך המסע ובשהייתו בסופיה – חשב לעצמו למצוא קודם כול מקום שבו יעסיקו אותו, ולו גם בשכר נמוך ביותר. וכך, כמו בכל יום, יצא השכם בבוקר אל השוק. היה זה יום חמישי, ובעוד הוא מהַלך בשוק העטרים (הרוקחים), קרא אליו יהודי אחד מ[פתח] חנותו. ברגע שניגש אליו [סנ' אריה], שאל אותו [היהודי] מי הוא, מאין בא ולשֵם מה בא לסופיה. ו[אמר לו ש]הסיבה ששאל אותו את כל זאת הייתה שכבר כמה ימים ראה אותו מתהלך הלוך ושוב בשוק של סופיה לשווא, שהוא צריך עובד לחנות, ושאם הוא מעוניין להיות העובד הזה שיגיד לו. סנ' אברהם, אחרי ששמע את כל מה ששאל אותו, ענה לו בנחת ואמר שהוא מסכים להיות שכיר אצלו. וסיפר לו את כל קורותיו, והוסיף גם שהוא ראש משפחה ושמשפחתו נמצאת בווידין. מייד ענה לו [בעל החנות]: "זה בסדר, אוכל לשלם לך שמונה גרושים בחודש", ובנוסף, בשבתות

59 הביוגרפיה וכמה מקורותיו של סנ' אברהם מ' אריה ה-I בסופיה 1792
ובמועדים יתארח בביתו לסעודה וללינה, ואילו בימות החול ילך לאכול וללון במקום אחר. סנ' אברהם הראשון הסכים לתנאים הללו. כבר באותו היום נשאר בחנות שבעליה היה סנ' נֵסימָצֶ'ה פרחי, סוחר במוצרי עטארייה (רוקחות). צאצאיו של סנ' נֵסימָצֶ'ה פרחי הם כעת, בימינו,[1] האדונים בעלי הפירמה א' ופרחי,[2] ובין היהודים קוראים להם 'לוס פרחיטוס', קמעונאים של מוצרי סדקית.
אנו, כל צאצאיו של הסנ' אברהם הראשון, מחויבים להכיר תודה לכל צאצאיו המכובדים של הסנ' נֵסימָצֶ'ה פרחי, אלו שחיים כאן בסופיה וכן גם בכל מקום שבו תימצא משפחה זו, על הטוב שגמל לסבנו סנ' אברהם מ' אריה ה-I בזמן ששהה בסופיה.[3]
סנ' אברהם הראשון עבד בחנותו של סנ' פרחי בתשומת לב רבה, וסנ' פרחי גם לימד אותו והראה לו את כל המוצרים בחנותו. תוך ימים מעטים סנ' אברהם הראשון הצליח להכיר את מרבית הפריטים שבחנות, כך שסנ' פרחי היה מרוצה מאוד מן העובד החדש שלו.
כעבור כ-15 יום פנה סנ' אברהם הראשון לסנ' פרחי, אדונו, בבקשה שייתן לו את מחצית שכרו, כי רצה לשלוח מעט כסף לאשתו בווידין.

60 הביוגרפיה וכמה מקורותיו של סנ' אברהם מ' אריה ה-I בסופיה 1792
וסנ' פרחי, שכלל לא סירב לו, נתן לו עשרה גרושים ואמר לו שמשכורתו החודשית תהיה מעתה עשרה גרושים. סנ' אברהם הודה לו, ואת עשרת הגרושים הללו שקיבל שלח אותם כולם לאשתו בווידין. וגם סיפר [כתב] לה שהנסיעה עברה עליו בטוב, ושהוא בריא ושלם וכבר מצא מקום עבודה טוב בשכר ראוי. הוא גם עדכן אותה ש[בכסף ששלח] תדאג לילדים ותמנע מהם כל סבל, וגם היא עצמה שלא תנהג יותר בצמצום, שכן האלוהים עוד ירחם עליהם, ושלא תדאג לו מכיוון שהוא כבר במצב טוב מאוד. הוא גם כתב לה שישלח אליה מכתבים לעיתים. באשר לסנ' אימו, הוא כתב לה שהוא נותן לה שני גרושים, ואם ברצונה שתבוא לגור בביתו, כי [באותו המועד] היא התגוררה עם אֶחיו האחרים. סנ' אברהם הראשון היה מרוצה מאוד מכך שיכול היה שהעביר כסף לאשתו ולילדיו, והיה רגוע עד מאוד כי לצורכי הוצאותיו נשאר בידו עוד כסף שהביא עימו מהבית. בחנות התרחבו העבודה מיום ליום, ובאותו הזמן הוא למד על סוגי מַעג'וּנֵס – בלילֵי תרופות שרקח סנ' פרחי, עשויות תערובת של סמים טחונים לאבקה, שאחר כך לשים אותה עם שמנים מצמחי מרפא שמפיקים במזקקה, כגון מנטה, קָיָיפּוּט[4] ואחרים. את המַעג'וּנֵס הללו הכינו בדרכים רבות, מהן ששימשו כסם משלשל, אחרות להגברת כוח הגברא ואחרות כנגד מכאובים שונים מהם סבלו האנשים. כולם קנו את המַעג'וּנֵס הללו, ובין

61 הביוגרפיה וכמה מקורותיו של סנ' אברהם מ' אריה ה-I בסופיה 1792
הטורקים הרבה יותר. באותם הימים לא היו רופאים כמו שיש עכשיו, אלא רק מַעג'וּנֵס ושמנים מצמחי מרפא שאספו מן השדות בקיץ. כל אחד השתמש בהם לצורך [טיפול] בחולָיִים שמהם סבל, כפי שקיבל מאבותיו את הידע איזו תרופה או שמן מועילים לכל מחלה. הסנ' אברהם למד היטב את כל המַעג'וּנֵס הללו, ורקח אותן בתשומת לב מרובה. הוא התמיד לתת את המַעג'וּנֵס לַבֵּיִים הגדולים ביותר שבסופיה, כמו גם לאלה שבאו מן הערים האחרות שמסביב לה. וכך השיגה החנות מוניטין רב. הסנ' נֵסימָצֶ'ה פרחי, בעל החנות, כשראה שהעובד שלו הסנ' אברהם הראשון מנהל היטב את החנות, אמר לו שהוא מרוצה מאוד מעבודתו, ומכאן ואילך יקבל שכר של 15 גרושים לחודש. עוד הוסיף כי מעתה ואילך הוא ינהל את החנות לפי מיטב שיפוטו, ושהחנות מופקדת בידיו הנאמנות במלואה. מאותו זמן החל הסנ' פרחי לבוא לחנות לעיתים רחוקות מאוד. על העלאת השכר ועל כך שהיה לו אמון מלא להפקיד בידיו את החנות באופן מוחלט. הסנ' אברהם הראשון העתיר עליו את התודות הנדרשות, ובלי לשנות דבר אלא בהתמדה רבה המשיך בעבודתו והיה נאמן מאוד לסנ' פרחי.[5] בחלוף כשלושה חודשים מן הזמן הזה זכתה החנות בפרסום רב, כך שהתחילו להכיר בסנ' אברהם הראשון כפטרון של החנות.

62 הביוגרפיה וכמה מקורותיו של סנ' אברהם מ' אריה ה-I בסופיה 1792
והחלו לבקר בה, נוסף על הבֵּיִים של סופיה ושל הערים האחרות שבאו אליה, גם האַעיאנים [במקור hajanes] או הסיפָּאהים [במקור ispais], שהיו מראשי היֵניצֵ'רים – מעין נסיכים שהיו ברוב הערים בטורקיה. הסיפָּאהים הללו שלטו בעיר ובכפרים שמסביבה, והייתה להם הסמכות להטיל מסים על הציבור, לגבות מעשׂרות מן החיטה ומן הכבשים וכן דָאמְגָה פָּרָסִי[6] – מכס על מעבר סחורות בין עיר לעיר, – ועוד כל מיני מיסים שגבו כל הממשלות. כל המסים הללו נאספו לקָאשָה שלהם. היו להם שופטים ששפטו את הציבור בענייני מסחר ופלילים, לגזור מיתה או לכלוא – הכול לפי דין מוחמד ולמיטב שיפוטם. מלבד זאת היו להם סוּ־בָּאשים, כלומר מפקדי המשטרה, יחד עם הזַ'נדַרמים שלהם, לשמירת השקט בעיר ובכפרים. כל הוצאות האחזקה שהיו להם [לסוּ־בָּאשים] שולמו מקופת הסיפָּאהי. יתר על כן, כאשר היה להם צורך בעובדים, הייתה להם הסמכות להורות שכל אדם מגיל עשרים שנה ועד ארבעים שנה חייב לעבוד חמישה עד עשרה ימים בשנה. זאת הייתה מכסת העובדים שקראו להם לפי התור. העובדים נדרשו להביא את מזונם מן הבית מכיוון שלא הזינו אותם, ואף לא שילמו להם כל תשלום. לאיש לא היה

63 הביוגרפיה וכמה מקורותיו של סנ' אברהם מ' אריה ה-I בסופיה 1792
האומץ להתנגד לדבר כלשהו. מי שהיה עושה כך, היו מייד עורפים את ראשו, ולא היה לך אצל מי להתלונן. האַעיאנים הללו החזיקו דרך קבע 300–500 בחורים, טורקים בלבד, חמושים בכלי נשק של אותו הזמן, ובהם רובה או גרבינה [קרבין] עם מצת [של אבן צור] ושני אקדחי ירי גם הם עם מצת. רבים מן היהודים הכינו כדורי ירי לכלי הנשק הללו. בראש כל כדור הירי חיברו פיסה עגולה של עופרת במשקל 15 דְרָמוֹת (49 גרמים). לפְנים הכדור [התרמיל] – שהיה עשוי נייר עבה – שפכו חמש דְרָמוֹת (16 גרם) של אבק שרפה. כך טענו את הרובה ואת האקדחים, והידקו את כדור הירי עם הַרְבִּי – מכשיר מברזל המכיל בתוכו צבת. ומלבד זאת הם נשאו גם יָטָגַן, פגיון גדול בתוך נדן עץ מהודר. הרובה, האקדחים והיָטָגַן, היו כולם רקומים במיני ציורים מכסף ומזהב ובאבנים בצבעים שונים. את הקליעים הללו אחסנו במעין תיקים קטנים כצורת קופסת טבק הרחה נאה, רקומים ב[חוטי] כסף, מחוברים בשרשרות קטנות של כסף הקשורות לכלי הנשק. [התיקים] היו חגורים למותן (טליה) בחגורות עשויות עור בצבע אדום או שחור, מורכבות מארבעה או חמישה סרטי בד רחבים, האחד יותר צר ממשנהו, תפורים רק בשוליהם, כשהאמצע נותר ריק כדי להניח את כלי הנשק האמורים מתחת לחזם. שלושה ימים בשבוע לימדו איך לטעון את הרובים ואיך לפרוק אותם, ולא לימדו אותם שום תרגילים אחרים. בגדיהם היו: שלווארים

64 ביוגרפיה וכמה מקורותיו של סנ' אברהם מ' אריה ה-I בסופיה 1792
קצרים מאמריקן [אריג גס] עבה בצבע כחול כהה עד השוקיים [מתחת לברך]. על השוקיים לבשו חותָלות הדוקות רכוסות בכפתורים, אחדות מהן מאריג ואחרות מבד צמר עבה, מעוטרות בסרטי משי דק וקְלוֹבּוֹדָן בעיטורי ורדים וזרי פרחים יפים. ומעל השוק, מתחת לברך, היו [החותלות] קשורות סביב ב־etek-baguis, רצועות משי תוצרת בית, ברוחב כאגודל, שמהן השתלשלו גדילים [פרַנזים] קטנים ממשי. מעל לכך לבשו חצאית קצרה עד לברכיים עשויה הַאסֶה לבן, עשויה קפלים צרים, כך שכאשר קפצו התנפנפה סביבם כחצי מטר. על המותן חגרו קוּשָק מצמר, שהקיף את המותן ארבע חמש פעמים והודק היטב, ומעל הקושק נחגרה חגורת כלי הנשק [silas], כפי שנאמר 'מאגר הנשק'. ומעל הכול מעיל־חצאית קרואטי קצר ללא שרוולים שהתנופף ברוח. על הרגליים נעלו צָ'רוּקָס מעור תאו מעובד למחצה מהודקות היטב בשרוכים, ובקצוותיהם גדילים של משי אדום שקיפצו והתבלטו בהליכתם. מזונם היה אוֹקָה אחת של לחם ליום, והקוֹנדוּצ'וֹ היה בשר כבש באורז עם קוֹנדוּצ'וֹס [ירקות]. בכל יום נתנו להם קפה, ובימי שישי נתנו להם zerde pillaf [תבשיל אורז בזעפרן], כלומר אורז מאודה במים, עם הרבה חמאה מעורבבת בדבש כקינוח מתוק. החזיקו אותם שלוש שנים בקסרקטינים נפרדים שיועדו להם, לא שילמו להם כל תשלום כספי, ורק בני משפחתם שלחו להם מצרכים אישיים קטנים. הם היו רגועים מאוד כך שלא פגעו באף אחד. פעמיים בשבוע שחררו אותם,

65 הביוגרפיה וכמה מקורותיו של סנ' אברהם מ' אריה ה-I בסופיה 1792
כדי שילכו ויבקרו אצל בני משפחותיהם, וגם אם נצרכו לרכוש לעצמם כמה דברים. חיילים אלה עמדו נכונים למקרה שהסולטאן יערוך מלחמות כלשהן. כל הסיפָּאהים שלחו לו את החיילים הללו, והכשירו אותם על חשבונם. בתמורה לכך, כל אחד מן הסיפָּאהים, כפי שנאמר, שלט על עיר אחת ועל כפריה, וגזר [על התושבים] את הסכום שהם חייבים לשלם כמס (מס־צמיתות) לסולטאן. לשם דוגמה, הסיפָּאהי של סמוקוב היה מֶהמֵט אמין אָגָא,[7] והוא היה זה שהביא את הסנ' אברהם הראשון לסמוקוב. אגא זה שילם לסולטאן בכל שנה 200 שקיות אַחצֶ'ה [הוא האַסְפְּרוֹ, שליש פָּארָה], כסף מזומן, כשערכה של כל שקית הוא 500 גרושים. נוסף על כך שלח לו 2,000 קוֹצ'ֶס, רוצה לומר איילים זכרים, 5,000 קוטלות של חיטה משובחת (קוטלה אחת שוקלת 30 אוקיות), 1,000 אוקיות חמאה ו־2,000 אוקיות של נרות חֶלב זך תוצרת סמוקוב. וכאשר היו לממשל הטורקי מלחמות כלשהן, שלח לו 500 חיילים מאלו שעמדו לרשותו מוכנים תמיד, ביחד עם כל המפקדים, וכן כל מזונם, בגדיהם וכל התחמושת למלחמה – הכול על חשבון הסיפָּאהי, שנשא בכל ההוצאות כל עוד החזיק בהם הממשל הטורקי. ומאותם 500 חיילים, כאשר חסרו אחדים, בין אם מתו ובין אם חלו, היה חייב להשלים את מניינם. מלבד זאת שלח מתנות לכל הפאשות [pachas] הגדולים

66 הביוגרפיה וכמה מקורותיו של סנ' אברהם מ' אריה ה-I בסופיה 1792
ולסָרָאף (הבנקאי) של הוואלידה סולטאן, מכיוון שהיה תלוי מאוד באדונים אלו לתמיכה במעשיו. על אודות הוואלידה סולטאן כבר כתבתי, שהיא אֵם הסולטאן. אצל המלכים האחרים, אשת המלך נחשבת למלכה ואף נקראת כך. אולם אצל הטורקים זה ההיפך: זו שנקראת מלכה היא אֵם המלך, מכיוון שאצל הטורקים אין המלך רשאי לשאת אישה מבין משפחות הפאשות או מבין משפחות המלוכה. זאת רק בגלל שאם יהיה לו חותן, יחשב זה לגדול ממנו, ולא ייתכן שיהיה אדם נכבד מן המלך. ולכן הוא [הסולטאן] לוקח לו נשים שלא ידוע מי הוא אביהן. לפיכך רוב הנשים שיש לסולטאן נקנות בכסף מן הצ'רקסים, כיוון שהנערות היפות ביותר מוצאן מצ'רקסטן, והן אף טורקיות [מוסלמיות]. אצל הטורקים לא קבוע מספר הנשים שיכולים המלכים לשאת, ועשויות להיות להם אף 300-200 נשים עם קידושין [כך במקור, kidochin – נשואים כדת] מלבד הפילגשים, שגם הן כנשותיו[8] (מספרים כי כאשר מת השח הפרסי נודע שהיו לו 500 נשים, והאישה שפיקדה על כל ה־500 הללו הייתה בת 16 שנים). וכל האַעיאנים האלה נדרשו ללכת לקונס' בכל שנה, כדי לקבל פקודות חדשות בעניין החיילים. אז גם הגדילו להם את המס, והם דיווחו על הלכי הרוח של העם בנוגע למיסים עגבו מהם, כי היו מי שהתלוננו בסתר אצל

67 הביוגרפיה וכמה מקורותיו של סנ' אברהם מ' אריה ה-I בסופיה 1792
הפאשות ואצל הסָרָאף של הוואלידה סולטאן. כפי שהועלתה תלונה כזו בפני הסָרָאף של אֵם הסולטאן בימי הסולטאן מהמוט,[9] צֵ'לֵבּי בכור קַרמוֹנָה.[10] זה קרה במשפחתנו, כאשר חָריבּי יוסף, הבן השני של סנ' אברהם הראשון, כתב אל צֵ'לֵבּי בכור קַרמוֹנָה והתלונן על אוּסרֵף פאשה שהיה האַעיאן של סמוקוב לאחר מֶהמֵט אמין אגא, כפי שנקרא בפרק עליו בַּהמשך.[11] אני רואה לנכון לומר כבר עתה לקוראים הנכבדים של ביוגרפיה זו, כי ייתכן שמישהו מהם יוכל לומר שהאירועים הללו או המנהגים של אותם הזמנים אינם מעניינם של [קוראי] ביוגרפיה זו. אולם צריך שיֵדעו שכל מאורע או מנהג נושא עימו חשיבות משלו עבור ביוגרפיה זו, ושיש להביא לידיעת הקורא את ראשית הדברים כדי שיוכל להבין את אשר יקרא בהמשך. אני, משה א' אריה השני, כותב את הביוגרפיה הזו בסופיה בשנת 5673 [1913], כשהיא כבר ביוגרפיה בת 150 שנים. אני בטוח כי אף הזקנים שבבני משפחת אריה בזמן הזה לא יכולים לדעת הרבה דברים שאותם הצלחתי לאסוף במשך 15 שנים. וכעת אני מעלה זאת על הכתב שחור על גבי לבן.[12]
כפי שנאמר, לחנות התחילו להיכנס גם הסיפָּאהים, וכך קרה שיום אחד, כאשר סנ' פרחי לא היה בחנות, נכנס מביניהם גם מֶהמֵט אמין אָגָא שהיה האַעיאן של סמוקוב. הסנ' אברהם הראשון לא הכירוֹ,

68 הביוגרפיה וכמה מקורותיו של סנ' אברהם מ' אריה ה-I בסופיה 1792
ושירת אותו כדרך ששירת את יתר הלקוחות רמי המעלה של החנות. כיוון שהסנ' מֶהמֵט אמין אגא היה אדם ענו מאוד ושפל רוח, לא גילה לו את מעמדו הרם. בשיחה שניהלו הוא מצא חן בעיני הסנ' מֶהמֵט אמין אגא, משום שהסנ' אברהם הראשון ידע היטב לדבר טורקית. לאחר שסיים קניותיו שאל אותו מֶהמֵט אמין אגא האם יקבל עליו לבוא לסמוקוב. אז נודע לו איזו אישיות רמת מעלה הוא. ובאותם הזמנים לא ניתן היה לסרב כלל לבקשותיהם של אנשים רמי מעלה כמותו. הוא קם על רגליו ואמר לו שהוא עובד בחנות הזו, ובלי רשות אדונו אינו יכול להשיב לו. אולם אם אדונו ישחרר אותו – יבוא. אלא שכסף אין לו, יתר על כן, הוא בעל משפחה שגרה בווידין. מייד ענה לו מֶהמֵט אמין אגא: "אני רואה בך אדם כישרוני ונבון. ואם ברצונך לבוא איתי – מייד כשיבוא אדונך אמור לו שאני הוא הקורא לך לבוא עימי. אני אשאר כאן עוד כמה ימים לערוך כמה קניות". [הסבר:] מכיוון שבערים הקטנות שמסביב לסופיה לא היו סוחרי בגדים, תרופות ודברים אחרים, כולם באו לסופיה כדי לערוך קניות. "אני אתן לך כסף כדי שיהיה לך הון, ואתן לך גם בית לגור, ובכל צרכיך אעזור לך, ואתה תהיה הבָּזיריאן־בָּאשי[13] שלי – ותקנה את כל סוגי הסחורות והתרופות.

69 הביוגרפיה וכמה מקורותיו של סנ' אברהם מ' אריה ה-I בסופיה 1792
ובהזדמנות זו יהיו לך עוד יותר לקוחות, שכן יהיו לך גם כל הבֵּיִים האחרים והסנ' של סמוקוב". ואחרי כל הדברים האלה שאמר הסנ' מֶהמֵט אמין אגא, כרע הסנ' אברהם הראשון על ברכיו ונשק לרגליו של מֶהמֵט אמין אגא כאות של קבלת מרותו, ומֶהמֵט אמין אגא יצא מהחנות. חלף זמן מה, וכאשר הגיע הסנ' פרחי לחנות, סיפר לו [אברהם] כל מה שעבר עליו עם מֶהמֵט אמין אגא, והוא [פרחי] היה מאוד לא מרוצה. אולם הוא לא יכול היה לסרב במאומה, שכן כך היה המנהג אצל נסיכים באותם הזמנים – היה צריך למלא את כל רצונותיהם. הסנ' פרחי בדק את החשבון ושילם לו את שכרו הנאה, בצירוף מתנה יפה. והסנ' אברהם הראשון נישק את ידו והודה לו על כל הטוב שעשה עימו; יצא מן החנות, הלך ישר אל מֶהמֵט אמין אגא וסיפר לו שהוא כבר מוכן לפקודתו, והוא השיב לו שבעוד כמה ימים הם יֵצאו יחדיו לדרך. הסנ' אברהם הראשון הלך לפונדק, כתב לאשתו מכתב ארוך וסיפר לה את כל אשר עבר עליו עם נסיך סמוקוב. וביקש שתשמח, כי מעתה ואילך יש לו תקווה טובה שיחיו חיים יציבים, ושבכוונתו לבוא לווידין בתוך ימים מעטים. כך גם כתב לאחיו.
באשר לאחים האחרים,[14] הסנ' שמואל שנסע לרומניה והסנ' יצחק שנשאר בווידין, אין לי שום מידע לכתוב עליהם איזה דבר, והרי

70 הביוגרפיה וכמה מקורותיו של סנ' אברהם מ' אריה ה-I בסופיה 1792
זה בעיני דבר מסקרן [לדעת מה אירע] מאותו היום [שנפרדו שלושת האחים, בשנת 1792] ועד שנת 5633 [1873]; כאשר שהיתי אני, משה א' אריה השני, המחבר והכותב של ביוגרפיה זו, בהרקולס באד (מֵהַדיה).[15] במרחצאות האלה פגשתי בחור אחד כבן שלושים שנה, שרחץ שם כי סבל מאיזשהו מכאוב בקרסול רגל ימין. הייתי עם אשתי ובתי הגדולה רשל, שבאותו הזמן קראנו לה בּוּקָה, כלומר בכורה, והיא הייתה בת שש שנים. אותו בחור שהה גם כן במלון שאליו הגענו; ראינו אותו, וכאשר רציתי לשאול שאלות כלשהן את הפונדקאי והוא לא היה יכול להבין אותי מפני שלא ידעתי את השפה הוולאכית[16] – הבחור ראה שאני יהודי, ניגש אליי וביקש שאגיד לו מה רצוני, והוא ישאל את הפונדקאי. הודיתי לו, והוא הסביר לפונדקאי את מבוקשי. כשנוכחנו שקיימת בינינו קרבת דם ואנו מאותה משפחה, נשארנו ביחד במלון חמישה שבועות; אכלנו וטיילנו יחד, וסיפרנו איש לרעהו רבות מקורות חיינו. הוא אף סיפר לי שהם יודעים שיש להם קרובי משפחה בסמוקוב, ושהם התעניינו מאוד בנו ובמעמדנו, ושהעסק שלהם היה מסחר בחיטה ובצמר[17] – הכול בכמויות גדולות. פעמים רבות הוא הראה לי מכתבים שקיבל מאֶחיו מבוקרשט. שמו היה יעקב, ושמות אֶחיו: שמואל ואברהם – שלושתם שותפים. והסנ' שמואל,

71 הביוגרפיה וכמה מקורותיו של סנ' אברהם מ' אריה ה-I בסופיה 1792
כאשר נפטר, השאיר שישה מיליון פרנקים. הם גם חכרו אדמות מוּשִיָה ממלך ולאכיה.[18] עם סנ' ז'קוב האמור הייתה לי, צֵ'לֵבּי משה אברהם אריה השני, התכתבות קרובה. ובאשר לאדונים אריה מווידין, שגם עליהם לא סיפרו לי מאומה בנסיעה הזו, כאשר חזרתי ממהדיה [לבולגריה] עקב הסגר שהוטל בגלל שהייתה [מגפת] כולרה בווינה, חזרתי לווידין דרך טימוֹק[19] אשר בסרביה. [ואז] התוודעתי אל המשפחות של שלושה אחים שהיו באותו הזמן ראשי אותן שלוש משפחות אריה [של וידין]: הגדול נקרא יהודה, השני רפאל והשלישי אברהם. היינו שלושתנו בבתיהם לארוחה, ובבית של סנ' רפאל הכינו לנו גיבֶץ' של דג חדקן, מאוד טעים. גיבֵץ' כזה לא אכלנו עד אז מעולם, ואף לא אכלנו כמותו מאז ועד עכשיו. כולם היו בעלי בתים, ומביניהם המצב של סנ' רפאל היה הכי טוב.

עד כאן כתבתי את הביוגרפיה, ובה כמה מהמאורעות שקרו לסנ' אברם מ. אריה ה-I, הראשון שבא לסמוקוב, בשמונת החודשים בהם שהה בסופיה בחנות של סנ' נֵסימָצֶ'ה פרחי.

📜 שעתוק בלאדינו

56

De aki en delantre vo a eskrivir la BIOGRAFIA, kon algunos PASAJES, en su estar en SOFIA, antes de vinirse a SAMOKOV.

57    BIOGRAFIA, i algunos pasajes de S-r. ABRAAM M. ARIE, I, en SOFIA.    1792

5552

El S-r ABRAAM M. ARIE I, ke partio de VIDIN a pie, kon su poko bagaje, i kon un baston en su mano, en el propio dia, se adjunto kon otros 2 viajadores, ke si vinian tambien para SOFIA, i viajavan djuntos sin ke konsintieron el kamino dingun gaste non izo por el kamino reservandose los 10 groches, por koando iva arivar en SOFIA, los ditchos 10 groches para akel tiempo non eran poko, arazon ke en akel tiempo la moneda al koriente i de el negosio era, ASPROS, i los 10 groches de akel tiempo son igual a 10 liras turkas de oro i esti konto, ja lo van a meldar mas adelantre, el viaje de VIDIN, fin SOFIA, li turo 6 dias, fin a este tiempo a dingun lugar non tinia viajado, es ansi ki esti foe el primer viaje.

Foe en dia de viernes ke arivo a SOFIA, en la medio dia i ja si keri entindido ke, ja estuvo kanso del viaje, el si abacho en un HAN, (Hotel) denpoes ke ja repozo un poko si lavo la kara i los pies, i se troko el vistido, i salio a la PLASA por merkarse algo de komania para el CHABAD, i denpoes si vino a el HAN, i de moevo si lavo mui bien por resivir el dia de CHABAD, i si foe a el KAAL, denpoes ke ja dicheron a la MINHA i el ARVID, se vino al HAN, dicho KIDUCH, i komio, i si etcho a durmir ke non si sentio la notche entera i a la maniana si foe de moevo al KAAL, dicho la TEFILA, i se vino de moevo al HAN, i mas el dia entero non salio del HAN guadrando el dia de CHABAD.

58     BIOGRAFIA, i algunos pasajes de S-r. ABRAAM M. ARIE, I, en SOFIA.     1792

Koando ja amanisio el dia de Alhad, si salio a plaza por konoserse kon algunos djidios de SOFIA, i tambien entender las merkansias ke si azen en SOFIA, ansi foe kamenando 3-4 dias ma non estava nada topando, ande aserkarse, al presipio foe muntchos korajioso, ma koando ja pasaron 3-4 dias, ke non avia topado por ke dinguno non li demando, ken era i de ande vinia i para koalo vino, i tambien ke avia gastado los 2 groches, entre el viaje i en el tiempo ki esta en SOFIA, si penso entre si, por al prisipio, topar un lugar ande empeigarse[20], mismo ke foera kon la mas tchika paga, i ansi foe sigun kada dia de maniana ke si salia ala Plasa, era en el dia Djuevis tambien ke si salio, i kamenandose por la Plasa de los AHTARES, (droguistos) lo jamo un sierto Djidio de su BUTIKA, al punto si li aserko, ke li demando, ken era, i de ande vinia, i para koalo vino a SOFIA, i la razon ke li esta demandando, es porke lo a visto unos koantos dias ke va kamenando por las plazas de SOFIA, en vazio i ke para su butika tieni menester de un empeigado, i si es ke lo keri ser esto ke li dichera, i el S-r. ABRAAM, denpoes ke sintio todo esto ke li demando, kon grande repozo li respondio, en iziendole, ke era de akordo por empeigarse, i li konto kada su estoria, adjuntandole tambien ke era patron de FAMILIA, i ke la tiene en VIDIN, a la ora li dicho va bien, i ti vo a poder pagar a 8 groches al mez, kon ke los dias de CHABATOD, i

59       BIOGRAFIA, i algunos pasajes de S-r. ABRAAM M. ARIE, I, en SOFIA     1792

los dias de los MOADIM, ke iva a estar en su kaza a komer i  dormir, i kon los dias de la semana ke iva a komer i dormir en otro lugar, i el S-r. ABRAAM I. kontentandose a estas kondisiones en akel dia mizmo resto en la BUTIKA, ke era de el S-r. NESIMATCHE[21] FARHE, vindidor de los artikolos de AHTARIE,[22] (drogueria[23]) los desendientes del S-r. NESIMATCHE FARHE, son agora en este tiempo, los S-res. de la Firma ke jevan A. N. FARHE, i entre los djidios los jaman los Farhitos, vindidores de las artikolos de GALANTIRIA.

Mozotros todos los desendientes del S-r. ABRAAM I. somos uviligados [uvligados] de serli mui bien rekonosientes, a todos los Signores desendientes del S-r. NESIMATCHE FARHE, seja los ke biven aki en SOFIA komo tambien i ande avra de esta FAMILIA, por el bien izo a moestro AVOELO, S-r ABRAAM M. ARIE, I. en el tiempo ke estuvo en SOFIA

 El S-r. ABRAAM I. kon grande atansion, lavorava en la BUTIKA, del S-r. FARHE, i S-r. FARHI, tambien lo enbezandolo i amostrandole todos sus artikolos, de su BUTIKA i en pokos dias el S-r. ABRAAM I. alkanso a poder konoser los mas muntchos artikolos de la BUTIKA, i ansi era ke S-r. FARHE se topava muntcho kontente de su moevo empeigado.

En pasando komo 15 dias el S-r. ABRAAM I, li demando del S-r. FARHI, su S-r. en rogandole porke li diera la media mezada ke li keria mandar a su mujer en VIDIN, algo de moneda

60         BIOGRAFIA, i algunos pasajes de S-r. ABRAAM M. ARIE, I, en SOFIA     1792

 i S-r. FARHE, sin en nada refuzarle, li dio 10 groches i li dicho, ke su mezada va aser 10 groches, ke sovre ejo el S-r. ABRAAM, si lo rengrasio, i estos 10 groches ke resivio si los mando todos a su mujer en VIDIN, en aziendoli saver tambien por el viaje ke lo paso mui boeno, i ke ja estava sano i boeno i ke ja topo un boen lugar ande lavorar kon su boena paga, i la akavedava[24] tambien porke kudiara por sus kriaturas i non decharlas sufrir por nada tambien i eja misma non apretarse por nada ke el DIO ja si va apeadar de ejos, i mas non kudiara por el ke ja estava mui boeno, i kartas ke li mandara koanto a su S-ra MADRE, li eskrivio porke la kudiara i ke li diera los 2 groches, i komo lo kiria ke si foera a su kaza, porke estava kon los otros ermanos el S-r. ABRAAM I, topandose kontente ke ja remetio a su mujer i sus kriaturas moneda era en mui grande repozo ke por su menester de gasti ja tinia ainda moneda de la ke si trucho de kaza, en la butika iva dia kada dia engrandisiendose el etcho i en mizmo tiempo si iva enbezandose los modos de MAADJUNES,[25] ke los azia S-r. FARHE, de modos de drogas [m]leskadas i etchas en polvo, i denpoes amasadas kon modos de azeites de jervas ke las kitan kon alambik, komo menta kajaput[26] i otras, i estos MAADJUNES, los azia de mountchos modos, los unos servian por purgativ, i los otros por traer foersa a los ombres, i otros por deferentes dolores, ke tinian las personas, ke lis azia efeto, i todos los empliavan estos MAADJUNES, sovre

61       BIOGRAFIA, i algunos pasajes de S-r. ABRAAM M. ARIE, I, en SOFIA      1792

todo los Turkos mas muntcho, porke en akeos tiempos non avian medikos sigun ke ai agora, otro ke era solo kon ansi MAADJUNES, i azeites, de las jervas de los kampos ke las rekojian por el enverano, i se sirvian kada uno por si para el menester de sus maladias ke sufrian, sigun ke kada uno ja lo tinian resivido de Padre a ijo, kuala droga or azeite servia para kada maladia, i el S-r. ABRAAM, los ditchos MAADJUNES, si los enbezo mui bien i los azia kon muntcha atansion, i ansi era ke dekontino dava de estos MADJUNES a los mas grandes BEGUIS, seja de SOFIA komo tambien ke vinian de otras sevdades deredor de SOFIA, i ansi foe ke esta BUTIKA alkanso a tener renome grande, i el S-r. NESIMATCHE FARHE patron de la BUTIKA visto ke su empeigado el S-r. ABRAAM I, ja la estava mui bien enkamenado la butika, foe ke li dicho ke esta mui bien kontento de su lavoro, i ke por endelantre tiene de resivir por su paga a 15 groches al mez, i li dicho mas ke por endelantre ke la enkamina la BUTIKA, sigun de su boen pareser, i ke la BUTIKA es konfijada enteramente a el, i el S-r. FARHE enpezo a vinir a la BUTIKA mui ralo, sovre la pujita de la mezada, i de esto ke tuvo la konfiensa de entregarli la BUTIKA entera, el. S-r. ABRAAM I? li dio las grasias menesterozas, i sin dingun trokamiento, menos kontinuamiento, iva kontinuando en su lavoro, i li era mui oumilde al S-r FARHE, i en pasando komo otros 3 mezes de este tiempo la BUTIKA ja se gano mui grande RENOME, i ansi foe ke enpesaron a konoserlo al S-r. ABRAAM I. komo patron de la BUTIKA, i tambien

62     BIOGRAFIA, i algunos pasajes de S-r. ABRAAM M. ARIE, I, en SOFIA     1792

enpesaron a vijitar en esta BUTIKA aparte de los BEGUIS de SOFIA i de otras SIVDADES ke ja li vinian, foe ke vinieron tambien i de los HAJANES, or ISPAIS, ke estos eran las kaveseras de los JENI ITCHERIS, komo unos PRENSIS, ke avian en las mas muntchas SEVDADES, de la TURKIA, estos ISPAIS, eran ejos ke governavan la SIVDAD, i los KAZALES, a su deredor, eran ejos ke tenijan el poder de nombrarles dasios a todo el poevlo, el rekojia los diezmos de los trigos de los karneres, DAMGUA PARASI,[27] una forma de komertcho de una SIVDAD a la otra i mas todo modo de dasios ke los kovran todos los GOVERNOS, i esto todo si rekojia para su kacha, ejos tinian jusgadores para jusgar a su poevlo sea en merkantil komo tambien i kondinar a la moerte i a prezo, lo todo kon las leis del MUHAMED, i al sus boen pareser, tenia aparte SU-BACHIS[28] ke eran los KOMANDIRES, de la POLISIA, djunto sus DJANDARES, seja por el repozo de la SIVDAD, komo tambien i por los KAZALES, i todo el gaste ke si azia por el sostinimiento se azia de la KACHA, di el ISPAI, i mas tinia el poder koando tenia el menester de lavoradores, komandava ke kada persona de 20 anios fin a la edad de 40 anios ke divian lavorar a 5 fin a 10 dias a el anio i esto era la kantedad de lavoradores ke kira los jamava kon sira, i kalia ke si trucheran sus mantimientos de su kaza porke el non los mantinia, ni menos ke lis pagava dinguna paga, dinguno non tinia

63        BIOGRAFIA, i algunos pasajes de S-r. ABRAAM M. ARIE, I, en SOFIA.      1792

 el animo de vinirle en alguna kontra de esto ke koalo foesa ke iziera, era ke al punto li kortava la kavesa, i non avia ande konjorarse, estos Hajanes tenian de kontino de 300-500 mansevos solo TURKOS, armados, sigun las armas de akel tiempo, ke eran una FLINTA, or garabina kon tchakmak, 2 PICHTOLES, plomo[29] tambien kon tchakmak, i para aplomar[30] kon estas armas eran muntchos djidios ke prontavan FUCHEKIS[31], atando a la kavesa del fuchek una piesa redonda de kruchum (plomo) de pzo [pezo] de 15 dramas (49) gr. i ariento de fuchek ke era de godro papel vertian 5 dramas (16) gramos de BARUT, (polvora)[32] ke kon esto entchian la flinta i los plomos apretandolo kon un arbi[33] enstrumento de fiero kontiniendo arientro del arbi una macha i aparte un JAIAGAN, [jatagan] ke es un kotchio grande ariento de una vaina de palo etcha ermoza seja la Flinta komo los Plomos, i el Jatagan eran todos lavrados kon modos de pinturias en plata i oro i de deferentes kolores de piedras por depozitar los fuchekis tenian komo unas tchantaika en forma de una tabakera ermozas lavradas de plata atadas en unos zindjirikos de platas atados a una SILAH[34], ke si la enkochavan en el bel (talia) etchas de koero en kolor kolorado or preto kontiniendo 4 i 5 fachas antchas la una mas estretcha de la otra kuzidas solo de los kenares kedando en medio en vazio para meter la ditchas armas debacho sus petchaduras, 3 dias a la simana los enbezavan a intchir los plomos i saverlos vaziar i mas otro dingun exersisio los enbezavan, sus vistidos eran de unos chalvararikos

64       BIOGRAFIA, i algunos pasajes de S-r. ABRAAM M. ARIE, I, en SOFIA     1792

 de amerikan godro mavi kurtos fin a las piernas i en las patchas unos tuzlukes apretados enbotunados kon koptchas los unos de panio i otros de aba godros lavorados kon gaitan delgado de seda i de klabedon en modos de rosas i ramos ermozos i ariva en las piernas rodias atados kon unos etek-baguis[35] de seda chirites komo un dedo de antchura dechando enkolgar unos tchikos piskolikos de seda i en sima de esto una SAJOLA, de hase blanka muntcho enkojida en plises estretchos ke koando saltavan se antchava al deredor komo medio metro, kurtas fin a las piernas, i se las atavan en el bel ensima un kuchak de lana entel [en el] bel rodejados 4-5 vezes bien apretado i en sima esti kuchak si enkochakavan la SILAS, sigun ditcho el deposito de las armas, i en sima de todo esto una kurta hervani sin mangas i ivan del aire bolando en los pies se kalsavan de unas tcharukas[36] de koero de manda medio chtaviado[37] bien apretadas kon gaitanes i en las puntas unos piskoliko de seda kolorado era saltando i resaltando se kamenavan el mantenimiento era de 1 oka de pan al dia i por kondutcho era karni de karnero matcho i kon pilaf, aros i de todos los kondutchos, i kada dia lis davan kahve i en los dias de viernes lis davan zerde pillaf[38], ke es aros buido kon agua i muntcho manteka i mesklado kon miel esto era por dulse i los detinia 3 anios los detinia en kazarmas separato para ejos dinguna paga en moneda non resivian otro ke sus parientes lis mandavan por algunos tchikos menesteres patikular eran mui repozados ke non azian a dingun nada 2 vezes ala semana los soltavan,

65      BIOGRAFIA, i algunos pasajes de S-r. ABRAAM M. ARIE, I, en SOFIA    1792

para ke si kamenaran i ke si vieran kon sus parientes i ke si tinian menester de merkarsen algunas kozas, ivan aser estos Soldados prontos para koandos el SULTAN, iva a tener algunas gueras, lis mandavan todos estos ISPAIS, de estos SOLDADOS ke prontavan, a sus gaste de los ISPAIS, por paga ke enpatronavan estos ISPAIS, sigun ditcho kada UNO una SIVDAD, kon sus KAZALES, ja tinian kortadamente la suma ke divian de pagar por TREBUTO, (dasio) al SULTAN, ke era komo por enchemplo, el ISPAI, de SAMOKOV, ke era MEHMED EMIN AGA[39], el koal foe ke si lo jevo a SAMOKOV, al Sr. ABRAAM, I. pagava al SULTAN, en kada anio, 200 KESE AHTCHE, en moneda sonante, (una kese ahtche) es 500 groches i aparte li mandava 2000 KOTCHES[40], keri disir karneros ke eran matchos i 5000 KUTCHLAS, del trigo boeno, (una kutla es de peso 30 okas,) i 1000 okas manteka, i 2000 okas de kandelas de sevo puro ke las lavoravan en SAMOKOV, i koando tinia el Governo TURKO, algunas gueras li mandava 500 soldados de estos ke los tinia siempre prontos, djunto kon todo los komandires[41], i todo el mantinimiento i los vistidos i todas las munisiones de guera lo todo por konto del ISPAI, se azian los gastes, en todo el tiempo ke los ditinia el GOVERNO TURKO i de esta suma de los 500 Soldados koando mankavan algunos sea ke murrian or ke si hazeniavan era uvligado de adjustarsilos, aparte tenia ke mandava prezentes a muntchos de los PACHAS grandes

66       BIOGRAFIA, i algunos pasajes de S-r. ABRAAM M. ARIE, I, en SOFIA    1792

 i al SARAF (banquer) de la VALIDE SULTAN, ke era ke depindia muntcho de estos S-res por el sostinimiento de su etcho sovre la VALIDA SULTAN, ja tengo eskrito, ke es la madre del SULTAN, i ke si konsidera komo los otros REIS, ke a la mujer di el REI, la jamamos, la REINA, i en los TURKOS es ala reves, i se jama, por REINA, a la madre de el REI, por razon ke en los TURKOS, al REI, non poedi tomar mujer de algunos PACHAS, or de los de la FAMILIA, de los REIS solo por la razon ke komo tiene ISFOEGRO, va aser konsidrado komo mas grande de el REI, esto ke non poedi ser ke aiga mas grande de el REI, es ke toma mujeres ke non si sepa ken son los PADRES, ke lo mas montcho de las mujeres ke tiene el sultan son merkadas kon moneda de los TCHERKEZES, en ser ke las mas ermozas mutchachas salen en el TCHERKISTAN, ke i estas tambien ja son TURKAS, non es fiksado en los TURKOS, fin a koantas mujeres poeden tomar los REIS, ke poedi tener i 200-300 kon KIDOCHIM, aparte de las DJARIES, ke son tambien komo sus mujeres, kontan por el CHAH, de la PERSIA, koando murio se supo ke tuvo 500 mujeres, i la mujer ke komandava a todas estas 500 era de la edad de 16 anios,) i todos estos HAJANES kalia ke foeran a KOSTAN, en kada anio por tomar ordenis moevos sovre los SOLDADOS, i tambien lis pujavan el TRIBUTO, i raportiava el andar del poevlo[42], i sovre los dasios ke tomava del poevlo, ke avia tambien en sikreto ke si akechavan ande

67      BIOGRAFIA, i algunos pasajes de S-r. ABRAAM M. ARIE, I, en SOFIA     1792

 Los PACHAS, i ande el SARAF, de la VALIDE SULTAN sigun ke ansi una kecha ande el SARAF, de la VALIDE SULTAN, en el tiempo de SULTAN MAHMUD, ke era TCHELEBI BOHOR KARMONA, ja akontesio en la Familia moestra ke si akecho Hr. JOSEF, el ijo sigundo del S-r. ABRAAM, I. ke esto eskriviendo ande TCHELEBI BOHOR KARMONA, de USREF PACHA ke era el HAJAN de SAMOKOV dopo[43] del MEHMED EMIN AGA, sigun ja lo van a meldar adelantre en su partida, mi paresi de boeno dizirles de agora alos S-res. meldadores de esta Biografia, ke poedi ser algunos de ejos podran dizir, ke de ansi pasajes, or ouzos de akeos tiempos ke non serian enteresantes para esta Biografia, kali ke sepan ke kada pasaje or uzos tienin kada uno su enportansa para esta Biografia, ande kale azersilos saver los presipios para ke poedan entender loke van a meldar adelantre, esta BIOGRAFIA, jo MOCHE A. ARIE el II. ke la esto eskriviendo en SOFIA, en el anio de 5673, ja es una BIOGRAFIA, de 150 anios, ke ja esto siguro ke los mas viejos de la FAMILIA ARIE De este tiempo muntchas kozas non las poedin saver, ke jo esto lo pude rekojer en 15 anios i agora lo esto eskriviendo a blanko, i sigun ditcho ke ala Butika li avian enpesado a entrar i de los ispais, foe ke entre estos en un dia koando non estava S-r. FARHE, en la BUTIKA, ke entro tambien i MEHMED EMIN AGA, ke era el HAJAN[44] de SAMOKOV, i el S-r. ABRAAM, I. non lo konosia, i lo

68      BIOGRAFIA, i algunos pasajes de S-r. ABRAAM M. ARIE, I, en SOFIA    1792

sirvia sigun a los otros grandiozos klientes de la BUTIKA, i el S-r. de MEHMED EMIN AGA, komo era una persona, de muntcho esprito bacho non si izo konoser de el grado ke era, en la konversasion ke tuvieron al S-r. de MEHMED EMIN AGA li plazia mui muntcho, porke el S-r. ABRAAM I. konosia muntcho bien la lingua TURKA, i denpoes ke ja izo sus empleos li demando el MEHMED EMIN AGA, si es ke si va a SAMOKOV, ke foe entonses ke lo supo era ansi un grande personaje, i komo en akejos tiempos a ansi personajes nada non si lis podia refozar por todos sus dezeos, si levanto enpies i li dicho ke el era un empeigado en esta BUTIKA, i sin la lesensia de Su AMO, nada non li podia responder, i komo lo asolta su amo ja si va, solo ke non tiene paras, i mas ke es tambien patron de FAMILIA, i ke la tiene en VIDIN, ala ora li dicho el MEHMED EMIN AGA, je[45] ti veigo a ti una persona kapatche i entelejente, i komo tu ja ti keres vinir, a la ora koando viene tu AMO, li diras ke es jo ke ti esto jamando ke ti vengas kon mi, i jo la vo a estar aki ainda unos koantos dias, por azer algunos empleos, porke en las SIVDADES tchikas deredor de SOFIA, non avian merkaderes de ropas i de drogas i de otras kozas era ke vinian todos en SOFIA, para azer sus empleos, i jo ja ti vo a dar paras para Ke tengas kapital, i ti vo a dar i kaza para bivir, i todo esto ke es menester ja ti vo ajudar, i vas a ser el BAZIRJAN[46]  BACHI, mio para merkarte todo modo de ropas i de las drogas ke a

69      BIOGRAFIA, i algunos pasajes de S-r. ABRAAM M. ARIE, I, en SOFIA     1792

esta okazion vas a tener de mas ke ti van a ser i todos los otros BEGIS, i los S-res. de. SAMOKOV, i sovre todo esti linguaje del S-r. de MEHMED EMIN AGA, el S-r. ABRAAM, si asento de rodias i li bezo los pies del MERMED EMIN AGA, en la singal de atchitamiento, i el MEHMED EMIN AGA, si salio de la BUTIRA, i pasando algo de tiempo ke ja vino el S-r. FARHE, a la BUTIKA, li konto todo esto ke li paso kon el MEHMED EMIN AGA, ke foe mui deskontente, ma non pudia en nada refuzar, sigun ditcho ke a ansi PRENSIS, en akeos tiempos, era ke kalia si lis reintcheran todos sus dezeos, i el S-r. PARHI, li mero el konto i li pago su boena paga adjuntandole i de un boen prezente, i li bezo la mano I li rengrasio por todo el bien ke li izo i el S-r. ABRAAM, I. si salio de la BUTIKA, i se foe deretcho ande el MEHMED EMIN AGA, i li konto ke ja estava pronto a detras de su komando, i li respondio ke dopo unos koantos dias ke tinian de partir djuntos, el S-r. ABRAAM, I si foe a su Han i li eskrivio a su mujer en largo aziendole saver todo esto ke li paso kon el PRENS, de SAMOKOV, i ke si gustara ke por endelantre, ja tieni boena esperanza, de bivir una vida regular i ke dopo de pokos dias ja tieni la entision ir a VIDIN, de mizmo li eskrivio tambien i a su ermano.

Koanto a los otros ermanos S-r. CHEMOEL ke partio por la ROUMANIA, i el S-r ISHAK, ke resto en VIDIN si non tengo dinguna enformasion para eskrivir i por ejos alguna koza

70     BIOGRAFIA, i algunos pasajes de S-r. ABRAAM M. ARIE, I, en SOFIA     1792

 ke esto ja es kuriozo, i de akel tiempo fin a el anio de 5633 ke estuve jo MOCHE A. ARIE, II. El kompozetor i eskrividor de la dita BIOGRAFIA, en ERKOLES-BAD[47],(Mehadia) i topi en estas BANIOS, a un sierto mansevo komo de edad de 30 anios, ke si estava aziendo Banios porke sufria de una dolor en la kachareta de el pie deretcho, i jo kon mi mujer i mi ija la grande RACHEL, i en akel tiempo la jamavamos LA BUKA, ke es la BEHORA, ke era de edad de 6 anios el koal estava tambien en el HOTEL, ke mozotros abachimos, merandonos komo jo li kiria azerli algunas demandas al Hotedji i non mi estava pudiendo darmi a entender porke non konosko la lingua VLAHA, i viendome ke So Djidio, mi se aserko i mi demando, ke li dichera a el loke kiria, ke el ja li va demandar i jo si lo rengrasi i li deklaro al Hoteldji esto ke jo lo kiria i denpoes mos konosimos komo eramos todos los dos de una mizma sangre i de una Familia, i ansi foe ke estuvimos en un Hotel i en djuntos komiamos i kamenavamos, 5 semanas, i en este tiempo mos kontavamos de los unos a los otros, muntchos pasajes de las vidas, i mi kontava tambien ke ejos ja savian ke tienen parientes en SAMOKOV i ke se enteresavan muntcho por mozotros, i por moestras puzisiones i ke sus negosios era en las merkansias de TRIGOS i de LANAS lo to todo a sumas grandes, ke muntchas vezes mi amostrava sus kartas ke resivia de sus ermanos de Bukarest, el koal si jamava JAKOV, i sus otros ermanos el uno si jamava CHEMOEL I el otro ABRAAM, todos los tres HAVERIM, i el S-r. CHEMOEL

71     BIOGRAFIA, i algunos pasajes de S-r. ABRAAM M. ARIE, I, en SOFIA    1792

koando murio, decho 6.000.000 de fr. ejos eran ke tomavan a kira las muchias[48] del REI de la Vlahia, ke kon el ditcho S-r. JAKOV, jo TCHELEBI MOCHE A. ARIE, II, tenia siempre korespondensia Familiar i koanto a los S-res ARIES, de VIDIN, foe de mizmo ke non si avlava nada por ejos, solo ke en este viaje ke jo bolti de las MIHADIAS, a razon ke avia karantina ke avia Holera en VIENA, mi abachi a VIDIN, via el TIMOK, por la SIRBIA, i mi konosi kon las Familias de los tres ermanos ke avian en akel tiempo ke eran las kaveseras de estas 3 Familias de ARIE, el grande se jamava JEUDA i el sigundo REFAEL, i el treser ABRAAM, i estuvimos en las kazas de todos los 3 a komer, i en la kaza del S-r. REFAEL mos izo unos Juvetchis de pichkado Jasetra[49], mui muntcho savrozos, ke ansi juvetchis[50] ni ke tenia komido ni menos, fin agora otra ves tengo komido, ejos todos empatronavan sus kazas, i kon sus puzisiones la mijor era la de S-r. REFAEL.

asta aki eskrivo la BIOGRAFIA, kon, algunos pasajes ke tuvo el S-r. ABRAM M. ARIE, I. el primer ke vino a SAMOKOV, de los 8 mezes ke estuvo en SOFIA, en la BUTIKA, del S-r. NESIMATCHE FARHE.

📌 הערות שוליים

  1. [1] שהמחבר כותב "בימנו" כוונתו היא לזמן כתיבת הכרוניקה – 1900 עד 1914.
  2. [2] בעמ' 656 באלמנך הבולגרי משנת 1907 רשומה הפירמה 'אהרון ופרחי מרח' טרגובסקה 37 בסופיה' (ראו הצילום בנספחים). הפירמה רשומה תחת המדור 'תעשייה וגלנטריה'.
  3. [3] ההדגשה אינה במקור.
  4. [4] סוג שמן – kajaput, בבולגרית Каяпут, שמן קייפוט הוא שמן נדיף המתקבל בזיקוק מעלי עץ ממשפחת ההדסיים הגדל בדרום מזרח אסיה (myrtaceous).
  5. [5] בנקודה זו מסתיימת ההקדמה ומתחיל החלק המרכזי. אברהם, אבי השושלת, עומד להגיע לסמוקוב. שוב קוטע המחבר את רצף הסיפור המשפחתי, ובמשך שישה עמודים חובש את כובע ההיסטוריון והאתנוגרף. הוא מספר על שיטת הממשל הפיאודלית של השלטון העות'מאני באותה התקופה, על חיי היום־יום, על לבושם וחימושם של חיילים בצבאות העות'מאנים ועל מספר אירועים היסטוריים. הוא מפנה זרקור לקטע העוקב שעניינו המפגש עם מהמט אמין אגא, כרמז ברור לחשיבותו.
  6. [6] במקור, מטורקית: DAMGUA – חותמת, חותם, PARASI– כסף. בטורקית damga parası - עמלת בולים, מס שוק. לפי ההסבר המופיע בטקסט damgua parasi הוא מכס על מעבר סחורות. ראה באסופת מאמרים: Ottoman Women in Public Space שנערך בידי Ebru Boyar and Kate Fleet, Leiden Boston 2016, שם, במאמרה של ,Svetla Ianevaבע' 59, הוטל מס כזה בשנת 1872 בקלופר שבבולגריה בידי צ'ורבג'י מקומי על טווייה של נשים עניות, ובפרט על הפלך ועל חבילות החוטים.
  7. [7] במקור, מטורקית: DAMGUA – חותמת, חותם, PARASI– כסף. בטורקית damga parası - עמלת בולים, מס שוק. לפי ההסבר המופיע בטקסט damgua parasi הוא מכס על מעבר סחורות. ראה באסופת מאמרים: Ottoman Women in Public Space שנערך בידי Ebru Boyar and Kate Fleet, Leiden Boston 2016, שם, במאמרה של ,Svetla Ianevaבע' 59, הוטל מס כזה בשנת 1872 בקלופר שבבולגריה בידי צ'ורבג'י מקומי על טווייה של נשים עניות, ובפרט על הפלך ועל חבילות החוטים.
  8. [8] מיקום פתיחת הסוגריים אינו במקור, והוא משוער לפי הֶקשֵר המשפט המסתיים בסגירתם.
  9. [9] הסולטאן מהמוט השני (בטורקית II. Mahmut, 20 ביולי 1785 – 2 ביולי 1839) שלט מ-28 ביולי 1808 ועד יום מותו. בכרוניקה תמיד Sultan Mahmud, ללא ציון המספר.
  10. [10] יצחק בכור קרמונה היה הסָרָאף (בנקאי־חלפן) של הסולטאן מהמוט השני. הוא הוצא להורג בפקודתו ב־1826.
  11. [11] שמו הטורקי Mehmed Hüsrev Paşa, מהמט חוסרב פאשה, האעיאן של סמוקוב, שמילא ברציפות תפקידי מיראלאי (קולונל) ונאזיר (מפקח) של סמוקוב. בשנת 1838 מונה לסנג'ק ביי (ראש סנג'ק), לאחר מכן למושל הסנג'ק (מוטאסריף) של ניש; מאוחר יותר, הוא שירת כמפקד (מוהאפוז) של בלגרד, לאחר מכן כוואלי של בוסניה, אדירנה, יואנינה, ולבסוף בחרפוט, שם נפטר בשנת 1263. היה ידיד, איש סוד ונותן חסות לחריבי יוסף אריה ובניו.
  12. [12] כאן מסיים המחבר את ששת העמודים של קטע הביניים כמוסבר לעיל, בעמ' 62 לעיל, וחוזר להמשך הסיפור. מקומו של מאמר מוסגר זה ובו תמצית סדרי הממשל הפיאודלי העות'מאני, אינו מקרי. הוא מביא אותנו היישר לרגע שבו אברהם פוגש את מהמט אמין אגא מושל סמוקוב, נותן חסותו, ידידו ואיש סודו. זהו האדם הלא־יהודי החשוב ביותר בכרוניקה, שיזם את הבאתו של אברהם לסמוקוב, שם ייסד את השושלת ואת השותפות העסקית המשפחתית.
  13. [13] בָּזיריאן־באשי – הסוחר (היהודי) הראשי; בָּזיריאן בלדינו: סוחר, כינוי לבן המעמד הבינוני, בורגני; סוחר יהודי, יהודי בכלל. בטורקית עות'מאנית bâzergân (סוחר) הוא כינוי ליהודי בפי האגא – השליטים או בעלי הקרקעות הגדולים. בכרוניקה הכוונה לסוחר הראשי ולבן חסותו של בעל הסמכות – תפקידו לספק לנותן החסות ולהרמונו סחורות נדרשות והלוואות זולות בתמורה לחסות.
  14. [14] כאן פותח המחבר קטע ביניים בן שני עמודים, ובו הוא קופץ בזמן מאה שנים קדימה. הוא מספר כיצד בזמנו שלו הוא מחדש את הקשר עם שתי שושלות אריה האחרות, זו של וידין וזו של רומניה; מדובר בצאצאיהם של שני אֶחיו של אברהם, מייסד השושלת בסמוקוב, שנפרדו ממנו בשנת 1793 כמסופר לעיל. במשך מאה שנים לא היה שום קשר בינם לבין משפחת אריה בסמוקוב.
  15. [15] Băile Herculane – עיירת מרחצאות ברכס הרי מהדינטי שבדרום־מערב רומניה. מהדיה (ברומנית Mehadia) היא עיירה קטנה הסמוכה ל־Băile Herculane, והמחבר מתייחס לשתי הערים הללו כאל אותו אתר מרחצאות.
  16. [16] השפה הוולָאכית – נראה כי מדובר בניב הוולאכי המדובר בחבל ההיסטורי ולָאכיָה/מונטניה, שהוא הניב הקרוב ביותר לשפה הרומנית התקנית.
  17. [17] בספרו על תולדות היהודים הספרדים ברומניה (עמ' 83), כותב יעקב גלר בקיצור על לאון אריה, שהיה תעשיין ויצואן של צמר, עורות ותבואות במחצית השנייה של המאה ה־18.
  18. [18] ולָאכיָה – נסיכוּת דרום רומניה.
  19. [19] טימוק הגדול – בסרבית ובבולגריתВелики Тимок , נחל הזורם בסרביה ובבולגריה ונשפך לדנובה. וידין שוכנת על גדת הדנובה.
  20. [20] במקור Empeigarse – צורה החורגת מן התקן אצל פרץ, כנראה בשל חילופי התנועות ie.
  21. [21] במקור Nesimatche – צורת חיבה לשם ניסים; הצורה הבסיסית Nisim  מופיעה גם היא בכרוניקה, אך בדיאלקט הבולגרי מתועדת לעיתים קרובות צורת החיבה Nesimatche,  והיא נכתבת כך בעקביות.
  22. [22] במקור Ahtarie – אצל פרץ  - ahtarié (t.)אומנות ליקוט צמחים, ahtar - סוחר בכימיקלים; רוקח. כאן מדובר במרקחות מרפא או תמציות מצמחים המכילות שמנים אתריים שהופקו במזקקה. (ראה בעמוד הבא מספר המחבר על הסחורות שהיו בחנות), בגרמנית  ätherisches Öl‏‏‏‏– שמן אתרי. גם בעברית המודרנית שמן איתרי הוא שמן המופק מצמחים אשר יש לו סגולות רפואיות, טיפוליות ואחרות, ומשמש לבשמים, תוספי מזון, קוסמטיקה וסבונים.
  23. [23] אצל פרץ droga – תרופה, סם מרפא. Drogería – חנות לכימיכלים. נראה שהמשמעות כאן היא חנות למרקחות מרפא. (הוא בית מרקחת של אותם הזמנים)
  24. [24] כתוב amkavedava: מן הפועל akavidar – הזהיר. לפי לילי אברהמי akavedar הוא גם במשמעות לעדכן. זוהי אכן המשמעות המסתברת כאן על פי ההקשר.
  25. [25] במקור,– Maadjun  מונח ממקור טורקי (macun), המציין משחה סמיכה או מרקחת מתוקה; בערבית מעג׳ון – משחה, רסק או ממרח. בכרוניקה מתאר עיסה מתוקה וצבעונית, ובספרות המרפא היהודית משמש בעיקר כבסיס למרקחות רפואיות שאליהן מוסיפים חומרים פעילים; בכרוניקה עצמה משמש גם כשם כללי לתרופה המוכנה בשיטה זו או למאכל בעל מרקם דומה; אצל יהודי לוב מציין גם ריבה.
  26. [26] עץ ה- kajaput בבולגרית Каяпут, שמן קג'ופוט הוא שמן נדיף המתקבל בזיקוק מעלי עץ ה-  myrtaceous שבדרום מזרח אסיה.
  27. [27] מטורקית: DAMGUA – חותמת, חותם, PARASI– כסף. מטורקית damga parası - עמלת בולים, מס שוק. לפי ההסבר המופיע בטקסט damgua parasi הוא מכס על מעבר סחורות. לפי Ottoman Women in Public Space שנערך בידי Ebru Boyar and Kate Fleet, Leden Boston 2016, שם במאמרה של  , Svetla Ianevaבע' 59, הוטל מס כזה בשנת 1872 בקלופר שבבולגריה בידי צ'ורבג'י מקומי על טוויה של נשים עניות, ובפרט על הפלך ועל חבילות החוטים.
  28. [28] במקור Su bachi - מפקד המשטרה בשלטון הפיאודלי העות'מאני, סוף המאה ה-18
  29. [29] במילון פרץ plomo – כדור יריה וגם עופרת. לפי לילי אברהמיplomo  פרושו רובה, כאן ובכרוניקה המשמעות היא אקדח ולעיתים עופרת.
  30. [30] במקור – aplomar לירות, לא נמצא במילון פרץ. שם plombar – לחתום בפלומבה – כפי שקורה בפעולת הירי.
  31. [31] במקור - Fuchekis,  במילון פרץ fishek (t.) m. – קליע (וגם זיקוקי דינור).
  32. [32] אצל פרץ - barut מן הטורקית ו- polvora מן הצרפתית, שניהם במשמעות אבק שריפה
  33. [33] במקור arbi, לא במילון, מתורקית, harbi, בשפה המודרנית פירושו חוטר לניקוי קנה רובה, מוט מתכת שבראשו חור להחדרת פלנלית ניקוי לקנה. כאן, לפי ההקשר ולפי ההסבר, חוטר דחיסה, מוט מתכת שבו הדקו את אבקת השריפה לפני הירי. לפי ההסבר הכלי הכיל בתוכו גם צבת ולפיכך נראה ששימש גם לניקוי.
  34. [34] בטורקית וערבית  – silah נשק. לא קיים במילון פרץ. בכרוניקה כלי נשק; נרתיק לכלי נשק.
  35. [35] במקור etek-baguis. מטורקית, אֶטֶק-בָּאגִי (Etek-bağı): רצועת קשירה דקורטיבית ששימשה להידוק החותלות (או שולי הבגד) אל הרגל מתחת לברך. הרצועה הבטיחה שהלבוש הכבד יישאר יציב במקומו, וקצותיה עוטרו לרוב בגדילי משי למטרות נוי.
  36. [36] במקור tcharukas, ולעיתים tchara - סנדל, נעל בלקנית כפרית מסורתית פשוטה, דרדס; לפי אשכנזי כפכפים.
  37. [37] במקור Chtaviado  – לא במילון. לפי לילי medio chtaviado פירושו "מעובד למחצה" בתרגום אשכנזי "שזוף למחצה" נראה כי מקור המילה הוא מבולגרית щавен, שפירושו לשזוף. עיבוד העור על ידי בורסקים מכונה שיזוף העור כיוון שבתהליך העור הופך כהה יותר. וכן בבולגרית щавене הוא בורסקאי. באנגלית: tan - לשזף, לעבד להשחים. tanner - בורסקי
  38. [38] במקור zerde pillaf, בטורקית/בטורקית עות'מאנית תבשיל אורז בזעפרן.
  39. [39] במקור Aga – בספניולית, ראש, מנהיג, שר; תואר לאדם מכובד חסר השכלה. בטורקית,ağa  – מאסטר, בוס, בעל קרקעות, באימפריה העות'מנית - תואר אצולה טורקי ותואר אזרחי בהררכייה השלטונית העות'מאנית, השלישי בחשיבותו אחרי פאשה וביי ולפני אפנדי.
  40. [40] במקור Kotches, מטורקית koç -  אייל, כבש זכר בוגר (להרבעה)
  41. [41] במקור Komandires – מפקדים. אצל פרץ מפקד הוא komandante. בבולגרית командир
  42. [42] לפי לילי אברהמי משמעותה של פסוקית זו היא: דיווחו על הלכי הרוח של הציבור
  43. [43] במקור Mehmed Hüsrev Paşa, מושל סמוקוב, נפטר ב- 1847. בעמוד 93 נאמר: "denpoes del MEHMED EMIN AA, ke entro su suvrino USREF PACHA" עולה כי אורסף פאשה היה אחיינו של מחמד אמין אגא.
  44. [44] במקור Hajan, אעיאן, מעמד של נכבדים מקומיים וחוכרי קרקעות בפרובינציות העות'מאניות, שהתחזק החל מהמאה ה-17, תוך נטילת סמכויות מהשלטון המרכזי לרבות גביית מיסים.
  45. [45] במקור je, מילה זו נמצאת כמה פעמים בכרוניקה במשמעות " jo– אני". ייתכן שמדובר בטעות סופר או בהשפעה צרפתית/סרבו-קרואטית.
  46. [46] במקור BAZIRJAN, הוא כינוי שהעניק מחמד אמין אגא לאברהם אריה. בזיריאן הוא סוחר, לעיתים כינוי לסוחר יהודי ואף כינוי לסתם יהודי. בטורקית עות'מאנית BÂZERGÂN – סוחר, כינוי ליהודי בדרגת אגא.
  47. [47] ברומנית Băile Herculane, מרחצאות בדרום רומניה ושמה של עיירת ספא. כאן בשמם הגרמני.
  48. [48] אדמות מושעא muchia, - קרקע ובה כפר או חוות חקלאיות, ללא פרצלציה, משותפת לבני כפר או משפחה, עליה יושבים מדורי דורות כפריים אריסים, הנמצאת בבעלות פיאודל או איש עשיר.
  49. [49] pichkado Jasetra, אשכנזי, שתרגם את הכרוניקה לבולגרית בתחילת שנות הששים למאה ה-20 מתרגם ל- риба есетра – דג חדקן.
  50. [50] gyuvech- תבשיל קדרה של ירקות ובשר.